מחמצת שאור

מאיפה להתחיל? אני כבר לא פליאו? פליאו מוגבל? חולם לחזור לפליאו? אין לי מושג.
יש לי לא מעט דברים לבחון מול עצמי לפני שאחשוב לכתוב על זה כאן. בנתיים נסו לדלג על המחשבות ולעבור פשוט למתכון.

מחמצת שאור 101

למה שאור?

כי תסיסה של כמעט כל מאכל מעלה את הערך התזונתי שלו.
כי השמרים האלה הם מהסביבה. הגוף שלנו מכיר אותם ולמד להסתדר איתם.
כי קשת הטעמים מתרחבת.
כי הלחם נראה טוב יותר.
כי הריח המתפשט בבית יחודי ומשתנה ממתכון למתכון.

המתכון הזה (ומתכוני הלחם שיבואו אחריו) דורשים דיוק. מעבר לחומרי גלם מאיכות טובה אני ממליץ להצטייד במשקל מדוייק-גרמים, כוסות מדידה כפיות מדידה, בקבוק תינוק, חיתול בד (או טטרה) וכף פשוטה.

שאור בסיסי כזה דורש חמישה ימי הכנה. חמישה ימי סבלנות והשקעה. אם תעקבו אחרי ההוראות בדייקנות תקבלו שאור שיכול להחזיק מעמד שנים.

מוכנים?

רשימת קניות:

קופסת סלטים בנפח של שני ליטרים עם מכסה -הכי פשוטה שיש.

מים (ברז, מסוננים, מינרלים -מה שבא לכם).

מאה גרם צימוקים

דבש (טבעונים -אפשר להחליף בסילאן)

קילו קמח מלא.

קילו קמח לבן.

מתחילים…

השאור הזה דורש חמישה ימי הכנה. חמישה ימי סבלנות והשקעה. אם תעקבו אחרי ההוראות בדייקנות תקבלו שאור שיכול להחזיק מעמד שנים.

יום 1:

את הצימוקים נשרה בכוס מים פושרים-חמים (כמה חמים? "מבחן האצבע": אם האצבע שלכם קופצת החוצה -הם חמים מידי). המטרה היא להפיק שמרי בר מהצימוקים ומים חמים מידי פשוט יהרגו אותם. אחרי חצי שעה נעביר את המים לקופסה.

נוסיף למים חצי כפית דבש ונערבב היטב.

נוסיף לקופסא חצי כוס קמח מלא ונערבב לתערובת חלקה.

את הקופסא נכסה בבד נושם (בשלב הזה אני מהדק את הבד עם גומיה מסביב לראש הקופסא) ונשאיר אותה באוויר החופשי.

זהו. זה היום הראשון. הפרדו מהקופסא לעשרים וארבע שעות בדיוק.

 

יום 2:

מי שמצפה לראות שינוי משמעותי -יתבדה. התסיסה רק התחילה והשמרים עובדים בקצב שלהם.

אם מופיעים מים על פני התערובת שפכו אותם החוצה בעדינות.

הוסיפו חצי כפית דבש, חצי כוס מים, חצי כוס קמח לבן וערבבו להמסה ואיחוד מלא של הישן עם החדש.

כסו את הקופסא והניחו לתערובת לעשרים וארבע שעות נוספות…

יום 3:

בשלב הזה התערובת אמורה להתחיל לתסוס ולקבל ריח חמצמץ שמזכיר קצת יוגורט. שוב, אם יש מים על פני התערבות -שפכו אותם בעדינות.

ערבבו את העיסה.

הוסיפו כוס קמח, שלושה-רבעי כוס מים וערבבו היטב. היחס הזה ישמר לאורך כל חיי השאור (זה נותן הידרציה של 75% שהיא אידאלית לרוב הלחמים שאני אופה. הסברים -בפעם אחרת).

הפעם, לא נכסה את הקופסא בבד אלא במכסה שיאטום אותה. אני השתמשתי בשקית ניילון כדי להוסיף אטימה.

ושוב, נחכה עשרים וארבע שעות.

יום 4:

את היום הזה תתחילו בלמצוא חבר. לא שותף לדירה או שותף עסקי, חבר לשאור.

פשוט ביום הזה אחרי הערבוב הראשוני אתם צריכים לזרוק חצי מהשאור ולהאכיל את החצי הנותר. אני נגד זריקה של אוכל אז פשוט חילקצי והמשכתי להאכיל את שתי התערובות בנפרד. בסיום התהליך הקופא תעבור לאותו חבר עם הוראות האכלה מדוייקות (ואולי גם מתכון או שניים).

שוב: כוס קמח לבן, שלושת-רבעי כוס מים ולערבב. אחרי הערבוב -כיסוי במכסה ומנוחה.

יום 5:

ביום הזה השאור כבר אמור להיות חי: תוסס, מלא בועות עם ריח חמצמץ אופייני. אנחנו בעד!

ביום הזה נוסיף האכלה כפולה: שתי כוסות קמח וכוס וחצי מים. נערבב הייטב ואחרי כמה שעות נסגור ונכניס למקרר.

מה עכשיו?

השאור מוכן ואפשר להתחיל לעבוד איתו.

ההמלצה שלי היא להוציא את השאור מהמקרר כמה שעות לפני ההכנה, לתת לו זמן 'להתעורר' ולתסוס ורק אז להתחיל עבוד.

אם אתם אופים פעם בשבוע תדאגו להאכיל אותו בהאכלה הבסיסית: כוס קמח ושלושת רבעי כוס מים. אחרי ההאכלה תנו לתערובת לעמוד כמה שעות במטבח, ערבבו ורק אז אפסנו במקרר.

אם אתם אופים יותר מפעם בשבוע הכפילו את ההאכלה.

אם יש לכם יותר מידי שאור -חלקו לשניים, האכילו והעבירו הלאה.

רגע: הכנתי, ערבבתי, נתתי את הנשמה בשביל מה בדיוק? מה עם מתכון ללחם שאור?

מתכונים? בשבוע הבא.

 

בהצלחה!

הכוכב של נייט -שמן וטוב לו.