העיר שמתחת לעפר -מסע שמתחיל בנשמה ומסתיים באהבה

מעשה שהיה -כך היה:

לפני מספר ימים ביקרתי חברים בשדה אילן. אבי המשפחה -דובי רייך- שירת במקהלת הרבנות הצבאית ושאלתי אותו אם צפה ב "שישו ושמחו" של כאן, סדרה משעשעת על הרבנות הצבאית ולהקתה.
הוא ענה שלא יצא לו לצפות אבל אפשר לשמוע את השירה שלו באחד הפרקים ויש תמונה שלו עם חברי הלהקה על המדף של הרב הצבאי הראשי.

בהמשך צפינו במספר סירטונים של מקהלת הרבנות הצבאית בהם הופיע. אחד מהם צולם בחידון התנ"ך של שנת 1987 ומקהלה שרה שיר של הכרתי.

המילים נכנסו לי לראש ולא יצאו משם. התחלתי לשאול מי כתב אותו? מתי? דובי מסר לי רק מי המעבד ומי האנשים מאחורי הקולות השונים ששומעים בשירה.

אז התחלתי לחקור.

כשמשהו מעניין אותי, אני לא עוזב. אז חקרתי, בדקתי וגיליתי מספר דברים:

שם השיר איננו "העיר שחמדוה אוייבים בלי הרף" אלא" העיר שמתחת לעפר".

מילות השיר הזה לא מופיעות בשום מקום באינטרנט. גם לא שירונט. הרמז היחידי שמצאתי למילים הוא אזכור של שם השיר בחוברת "גיטרה חסידית -חלק ב" של אבי ברק. לידו היה כתוב את שם המבצע: שלומי גולדברג. עוד שם לחקור.

למרות שבבית הורי הייתה לי החוברת הראשונה, לא שמעתי על השניה. באתר הספריה הלאומית של ישראל מצאתי פרטים נוספים על החוברת כולל מילות הפתיחה של השיר: " נפצו בכשילים כל אשר בדרך". וזהו. מבוי סתום.

אז חזרתי לחפש.

ביוטיוב יש לשיר הזה בסך הכל שלושה סרטונים. הראשון הוא הקטע שצפיתי בו לראשונה:

(בניגוד לכותרת של הסרטון, ההקלטה היא מחידון התנ"ך של 1987. ניתן לראות כי בחידון של 1986 הרקע שונה. בשנה הזו דובי בשורה השלישית, ראשון מימין).

השני הוא קטע אודיו שהקליטו יוצאי מקהלת הרבנות הצבאית (באיכות טובה) עם תמונה סטטית של הסולן שלומי גולדברג.

איכות ההקלטה ספקה אותי והתחלתי לתמלל את השיר. את המילים אפשר לקרוא כאן. השתמשתי בנקדן המצויין של דיקטה שהכרתי כי גם דיוק הניקוד היה חשוב לי.

היו לי כמה התלבטויות לגבי המילים (למישהו יש מושג מה זה "כשילים"?) והייתי זקוק ליד מכוונת. חזרתי לקטע השלישי ביוטיוב. ביצוע של אותו שלומי גולדברג בהופעה חיה וצולם בערב מחווה לראובן סירוטקין .

ראובן סירוטקין? אני מכיר אותו!

טוב לא באמת מכיר. פגשתי אותו פעמיים בחיים.

לפני שלושים שנים…

הפעם הראשונה הייתה ב 1993. הייתי תלמיד בכיתה ח', בשבת פנימיה. כאורח שלנו, ראובן השתתף בכל הארוחות ובכל ארוחה סיפר לנו על פזמון או לחן שכתב, לימד אותנו איך לשיר אותו והנחה אותנו מה צריך להדגיש ומה ההטעמה הנכונה. בשיחה הראשונה הבנתי הוא עומד מאחורי הלחן המרטיט למילים של הראי"ה קוק "כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים".

את הלחן הזה שמעתי לראשונה מאמא שלי שמאוד אהבה אותו והייתה שרה אותו בשבתות. בהמשך שרנו אותו ב"בני עקיבא" וכילדים בני עשר לא בטוח שהבנו את המשמעות.

במהלך השבת, למדנו גם את הלחנים שלו ל"שיר נצח" (כי לך נאה) ו"אין הדבר תלוי" (אין הקלטה ידועה שלו). השבת והלחנים נצרבו בזכרון.

שבע-עשרה שנים לאחר מכן…

הפעם השניה הייתה ב 2010. אבי ואפרת אונגר סיימו הדרכת משפחתון בכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה. ניגשתי למשפחתון שלהם לברך אותם ואת התלמידים שסיימו. פתאום ראיתי פנים מוכרות וכששמעתי את הקול הזכרון העלה שם. שאלתי את אפרת אם זה ראובן סירוטקין והיא ענתה "כן, זה סבא שלי!" מגניב! נפגשנו שוב והזכרתי לו את השבת. הוא אמר שהפנימיה הזמינה אותו מספר פעמים והוא לא זוכר פעם ספציפית. הזכרתי לו את השירים שלמד אותנו והוא שמח.

חזרה להווה

כל הזכרונות עלו כולל לחנים של חשבתי עליהם הרבה זמן. כולל "כשהנשמה מאירה" שהפסקתי לשיר אחרי שאמא הלכה לעולמה. מה איתו? איך אני מגיע אליו?

שלחתי את התמליל לחמותי שנולדה וגדלה בירושלים (מגיע לה פוסט נפרד) כתבתי לה שלמרות שאני בן ארבעים ושתיים, מעולם לא שמעתי את השיר הזה. היא הפתיעה אותי וכתבה שגם היא לא הכירה את השיר אבל הכירה את ראובן סירוטקין. הוא היה שכן שלהם בשכונת "בית ישראל" בירושלים. אמא שלו וסבתא שלה היו: "חברות טובות, ממש ירושלים של מעלה. נשים צדקניות".

בכתבה של אתר ערוץ 7 קיבלתי רקע נוסף לכתיבת השיר והסבר אפשרי לכך שהוא לא מפורסם כל כך.

חזרתי ליוטיוב וגיליתי שלשלומי גולדברג יש פייסבוק. הוא שמח לעזור ושלח אותי לארז סירוטקין, הבן של ראובן.

כתבתי לו הודעה ובה קישור לתמלול שיצרתי. אחרי שביקשתי את רשות בעלי הזכויות להפצת המילים באתר שלי, ביקשתי גם את המילים המדוייקות ומעט רקע על השיר.

ובכן: ראובן סירוטקין יבדל"א בבריאות כבר בן שמונים ותשע. אין לו התנגדות לפרסום השיר והוא שמח על היוזמה.
השיר נכתב אחרי מלחמת ששת הימים ובוצע לראשונה על ידי זמר לא מוכר בשם ישראל רוזן. למיטב ידיעתו, אין הקלטה של הביצוע הזה. השיר בוצע הופעות של מקהלת הרבנות הצבאית, אך לא הוקלט באופן רשמי, והביצוע הכי מפורסם שהוקלט הוא של שלומי גולדברג ויוצאי מקהלת הרבנות. ביצוע זה הוקלט לתוכנית טלוויזיה מיוחדת שהערוץ הראשון הישן ערך לכבוד ראובן סירוטקין לפני שנים רבות.

סוף דבר.

מבלי להתכוון הפכתי לבלש. שמעתי שיר שלא הכרתי והחיפוש אחר המילים והמקורות סגר לי מעגל שהתחיל ב"כשהנשמה מאירה". אני מודה לכל מי שסייע לי ובמיוחד לראובן סירוטקין על כל הפזמונים.

את המילים לשיר "העיר שמתחת לעפר" אפשר לקרוא כאן.

תמונת הפוסט נלקחה מ"ויקפידה".