מגבנים ונהנים -גבינת פניר

פשוט וטעים

בתקופה הטבעונית למדתי להכין הרבה מתכונים מהבסיס: חומוס, מסאלה דוסה, קארי הודי ואחרים. בהמשך השתתפתי בפרוייקט מימון המונים שלהספר  "בישול טבעוני ישראלי" והוא פתח בפני שער נוסף של בישול מהבסיס העשיר של ירקות פירות,אגוזים ודגנים.

המעבר לתזונה הקדמונית היה די חלק: תזונה טבעית כבר הכרתי ותוספת של בשר ביצים ושמנים ממקור איכותי רק הוסיפו לעושר הקולינרי. גם כאן אני מתרחק ממזון מעובד. בכל הזדמנות שיש לי אני מעדיף משהו שעשו בני אדם ולא מכונות. בצורה הזו אני באמת יודע מה מכיל המזון שאני אוכל. גיליתי שאם אני מכין אותו בעצמי זה הרבה יותר טעים.

חלב ופליאו -הילכו יחדיו?

כנראה שהאדם הקדמון לא אכל גבינה. למעשה הוא כנראה לא צרך חלב בכלל, אלא אם כן יצא לו לצוד חיה אחרי לידה. בכל זאת, אחד הדברים שגיליתי זה שמוצרי חלב שמנים הם מקור טוב לחלבונים ושומן מן החי. הדגש הוא על כאלה המגיעים מהחלק הצפוני של כדור הארץ המשופע בעשב. בקר וצאן הניזונים בעיקר מעשב (גראס-פד) יפיקו חלב איכותי ועשיר יותר. בארץ הבקר ניזון מתערובת תחמיץ המבוססת לרוב על דגנים ותירס וההבדל בינם משמעותי בעיקר בצבע (חלב גראס-פד יהיה צהוב יותר) ויחס חומצות השומן אומגה3/אומגה6.
חמאה היא מקור טוב לשומן חלב איכותי ואם מזקקים אותה לסמנה נפטרים מרוב מוצקי החלב.

יש מי שיאמר שזה לא פליאו אלא פרימל או הגדרה אחרת. אני נצמד להגדרה העברית "תזונה קדמונית" השמה דגש על המדע שמאחורי התזונה. מבחינתי מי שאין לו רגישות ללקטוז יכול לצרוך מוצרי חלב עם דגש על תוססים ושמנים (בגלל זה קרם פרש הוא אידאלי: גם שמנת וגם יוגורט).

גבינת פניר

אחרי שקראתי את פוסט הודו של דעאל שלו התחשק לי לנסות להכין גבינת פניר.

הגבינה הזו באה אלינו מהודו. קלות המתכון ומהירות ההכנה הפכו אותה למקובלת בכל מחוז ועיר. הקפידו על חלב גולמי אמיתי, כזה שלא עבר המוגניזציה (אם יש לכם חבר רפתן או שכנים עם כבשים או עזים אתם מסודרים) בכל מקרה, חלב שמוכרים בסופרמרקט לא יעבוד.

מצרכים:

2 ליטרים של חלב גולמי (כזה שיצא לפני כמה רגעים מהבהמה: פרה, כבש, עז, איילה שלוחה).
חצי כוס חומץ (אני משתמש בחומץ תפוחים).
חצי כפית מלח

כלים:

סיר
כף
מסננת
בד לסינון (חיתול בד עושה את העבודה)
שתי צלחות
משקולת (אפשר להתפשר על קופסת שימורים גדולה)

בסיר לא קטן, מחממים את החלב ומערבבים אותו עד שהוא מבעבע. מסירים את הסיר מהאש.
מוסיפים את החומץ, בוחשים קלות. בשלב הזה מוצקי החלב יחלו להיווצר.
מכסים את הסיר וממתינים רבע שעה.
בתוך המסננת  מניחים את בד הסינון.
שופכים את תכולת הסיר לתוך הבד, לוחצים את הבד למצוי נוזלים.
סוחטים את הבד היטב ומוסיפים מלח.
את הגבינה -עדיין בתוך הבד- מניחים בצלחת. מכסים את הכל בעוד צלחת ועליה מניחים את המשקולת.
כעבור שעה הגבינה מוכנה זה הזמן לחתוך אותה לצורה הרצויה ולאכול.

טיפים:
בישול ארוך של החלב יאדה את המים ויהפוך את הגבינה לשמנה יותר.
מי שרוצה לגוון יכול להוסיף תבלינים לחלב, רגע אחרי החומץ (פפריקה, קצח, בצל ירוק, פלפל שחור שלם ואחרים).

בחסות: