שרי צוויג -שיר שהוא מתכון

דַיְסַת קְוָאקֶר

בָּעֵת הַזֹּאת, טוֹב לִי לִטְרֹוחַ בְּתוֹךְ בֵּיתִי.

לַעֲסֹק בְּעִנְיְנֵי חֻולִּין

וְלִמְחֹק אֶת הַמּוֹחַ שֶׁלִּי

בִּמְלָפְפוֹן עַגְבָנִיָּה בָּצָל יָרֹק וְדַייְסַת קְוָאקֶר.

יֵשׁ לָהּ חֻקִּים לְדַיְסַת קְוָאקֶר.

שְׁלִישׁ חָלָב, שְׁנֵי שְׁלִישׁ מַיִם שְׁלוֹשָׁה חָפְנֵי פְּתִיתֵי קְוָאקֶר,

אַרְבָּעָה גַּרְגְּרֵי מֶלַח גַּס, כַּף שֶׁל פִּשְׁתָּן כָּתוּשׁ וְקִנָּמוֹן…

אֲפִלּוּ לִכְתֹּב דַּיְסַת קְוָאקֶר טוֹב לִי בָּעֵת הַזּוֹ

הָעִקָּר לֹא לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁמַּרְעִיד אֶת נִשְׁמָתִי.

הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּרָגַע עִם הַשָּׁנִים.

אֲבָל לַמָּקוֹם יֵשׁ דִּינָמִיקָה מִשֶּׁלּוֹ, מַחֲשָׁבוֹת מִשֶּׁלּוֹ

וּכְשֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינֶנּוּ מַצְלִיחַ לְגָרֵשׁ אֶת הָרַחַשׁ הָאָפֵל הַזֶּה

אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמִּרְפֶּסֶת שָׁרָה וּמְנַגֶּנֶת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים,

וכשאף אחד לא רואה אֲנִי רוֹקֶדֶת לְפָנָיו.

וּכְשֶׁאֲנִי מַרְטִיבָה אֶת הַפָּנִים וְהַחֻלְצָה,

גַּם הוּא בּוֹכֶה