נולדנו לרוץ (ולאכול פינולה) -חלק א'

רצים, אוכלים, שותים, רצים

כבר הזכרתי את הספר "נולדנו לרוץ" של אדמו"ר הריצה כריסטופר מקדוגל. מעבר להשראה שהוא נתן לי, תאור התרבות של שבטי קניוני הנחושת של מקסיקו הקסימו אותי. ותרבות יותר מכל דבר בערך היא… אוכל. הבסיס של הבסיס, המחבר והמפריד. מאכל שהוזכר יותר מפעם אחת הוא דייסת פִּינוֹלֶה. מדובר בתערובת/דייסה על בסיס תירס (לא פליאו בעליל) והיא מתוארת כמזון-על המתעכל בקלות יחסית המספק מכה של אנרגיה ומתאים במיוחד לרצי אולטרה.
אני לא רץ אולטרה. כרגע אני מסתפק בחמישה קילומטרים פעמים בשבוע (בסנדלים מינמליים או נעלים קלות) ואני לא ממש בטוח שריצה למרחקים ארוכים היא משהו שאני רוצה לחוות. מצד שני כשהתחלתי לא סיימתי קילומטר אחד בלי לעצור, לנשום, ללכת קצת ולהמשיך ללכת עוד קצת. היום אני רץ יותר מחמישה קילומטרים ונהנה מזה כך שעדיף לא לצאת בהצהרות.

בכל מקרה מדובר במאכל מעניין, מתאים לתזונה טבעונית ויש מצב שאנסה להשתמש בו בריצה הארוכה הבאה. אז קבלו, הישר ממחברת המתכונים הסודית של מאמא גוגל, מתכונים לפינולה, ומשקה אנרגיה מבוסס צ'יה בגרסת הררמורי -שבט הטאראומרה יושבי קניוני הנחושת במקסיקו:

פינולה -מדריך למשתמש:

מה אנחנו צריכים?
קלח תירס מיובש (פשוט תלו ליבוש קלח תירס עד שגרעיני התירס מספיק יבשים כדי להשתחרר מהקלח בלי מאמץ).
מחבת ברזל (או טפלון)
מיקסר/בלנדר/מטחנת תבלינים
ההכנה פשוטה: מפרקים את הגרעינים מהקלח, קולים קלות על המחבת עד שהם משנים את צבעם לחום בהיר. שימו לב: התהליך הזה דורש תשומת לב מרבית, המטרה היא לקלות אותו כמו שקולים קפה תוך כדי תנועת הקפצה עם בקרה מקסימלית. לא לשרוף -לקלות. מקררים וטוחנים למרקם של קמח גס. הקמח הזה הוא מרכיב עיקרי במאכלים מסורתיים של ילידים אמריקנים.

תערובת פינולה של הטאראומרה:

1/2 כוס פינולה.
1 כף דבש
1 כף זרעי צ'יה.
1/2 כפית קינמון טחון

תערובת פינולה של האצנים:

2 כוסות פינולה
1/3 כוס דבש
2 כפות צ'יה (או המפ)
1 כפית מלח (הימליאה עדיף על תעשייתי)
1 כף קינמון טחון

ההכנה פשוטה: מחממים את הכל במחבת, מערבבים היטב לקבלת מרקם אחיד ומניחים לתערובת להתקרר.

מה עכשיו?

מה שאתם רוצים. אצני הארדקור פשוט דוחפים כף של הדבר הזה לפה, מחליקים עם מים וממשיכים לרוץ כמו משוגעים כאילו אין מחר.
מי שמחפש קצת יותר דיוק יכול לצרוך את זה כמשקה אנרגיה: ערבבו פינולה עם מים ביחס של כף פינולה על שלוש כוסות מים.
או כחמיטה: (בלינצ'ס בעברית צחה): דללו את התערובת במעט מים (כמה מעט? רק הניסיון יגיד לכם) וטגנו במחבת כמו חביתה, פנקייק או קרפ.

בכל מקרה, אותם בני שבט אוכלים את הפינולה במהלך הריצות הארוכות שלהם כבר דורות וגם אצנים מערבים מתארים את המאכל כמחזק ומקפיץ (כנראה בגלל שהוא בא עם תוספת של בירה מסורתית) והוא בריא הרבה יותר מכל אותם חטיפי אנרגיה עתירי סוכר.

יש משהו לשתות?

כן. חוץ ממים ובירת תירס לררמורי יש משקה מיוחד על בסיס צ'יה שנקרא איסיקיאטה ואפשר למצוא מתכון שלו כאן.

(המתכונים תורגמו לעברית לזכר "הסוס הלבן" מייקה טרו, האיש שידע לרוץ ולאכול. יהי זכרו ברוך).