על לוויות, כיבודים, נציגים ושרים

הדר בוכריס
הדר בוכריס

ביום ראשון, י' כסלו תשע"ו, 22 בנובמבר 2015 נרצחה חברתנו-אהובתנו-(ובלב תמיד: בתנו) הדר בוכריס.

בגלל שזה היה פיגוע טרור הגיעו המון אנשים ללויה. חוץ ממשפחה, חברים ואנשים שהיא הכירה הגיעו גם לא מעט אנשי ציבור. לא מעט מהם ביקשו "רק לדבר, לומר משהו".

מבחינת מעיין -אחותה- זה היה מיותר. הם לא הכירו את הדר, אין להם מושג מי ומה וחוץ מלגזור קופון פוליטי אין להם באמת מה לומר.

בסופו של דבר הם דיברו ובאמת לא היה להם מה לומר. בגלל הלחץ לטמון את הדר לפני השקיעה דוברים קרובים לא דיברו ומי שכן -דיבר מעט.

שרים, ראשי ערים, נציגי ציבור: זו לוויה. לא פודיום. באתם? אל תמהרו לדבר. תנו למשפחה ולחברים את מקומם.

לא הגעתם? אל תכו על חטא. ואם כן -אל תפרסמו את זה. כבודם קודם לכבודכם. החיים והמתים.

בלט לטובה סגן שר אחד: הרב אלי בן-דהן. אחד כזה שהרגיש את האוירה, פנה למעיין ואמר: "אני לא אדבר. באתי רק ללוות".

בחסות:

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*