חתול דג מלוח

הוא עמד בעמדה, נשארה רק שעה לפני שיחליפו אותו, הזמן זז כל כך לאט שהוא התחיל להכין טבלת ייאוש בראש שלו אבל זה רק מתח את הזמן עוד יותר. בסוף נמאס לו, הוא הסתכל מסביב יורה מבטי סרק על הסביבה הקרובה. אף אחד מהקודקודים לא היה באזור. הוא התיישב והוציא קופסת טונה וחבילת קרקר "זהב". לאט לאט, בלי להשמיע קול, פתח את הקופסה והריח את הריח החמוץ שמנוני – שבדך כלל גרם לאחיו בחילה – של הטונה. מתענג על הרגע, פתח את הקרקרים ושבר חתיכה מקרקר אחד, טבל אותה בטונה וכיוון את החתיכה לאט, לאט לתוך הפה. 'חייל!' הוא שמע צעקה, נעמד ושמט את הקרקר, עדיין תופס את קופסת השימורים, רואה את המפקד הסמל מתקרב עצבני. 'טוראי כפכפי אכל סרדינים בשמירה, לפיכך טוראי כפכפי שבר שמירה!' הוא רצה לתקן את המפקד שבכלל זה טונה ולא קוראים לא כפכפי אבל הוא לא ראה טעם, אז הוא שתק 'בגלל שטוראי כפכפי ' המפקד הרים את הקול ושוב הוא לא תיקן אותו 'שבר שמירה, טוראי כפכפי יעלה למסדר פאקים היום בערב!' המפקד הוריד את הקול וכמעט לחש 'בקצב הזה אתה עוד תוכל לחתום פה קביעות במחנה הזה!' המפקד סיים את המשפט בכזו צעקה שהקופסה נפלה לו מהידיים על הרצפה וחלק ממנה התפזר 'אתה מלכלך את העמדה שלך שוקיסט!' הוא מיהר להרים את הקופסא תוך כדי שהוא מרים את הטונה שנשפך עם האצבעות 'נפגש בערב כפכפי, אני הולך לסדר קאדר במיוחד בשבילך ,אתה תנקה את הבסיס הזה גרגר גרגר.' הוא חשב להגיד משהו אבל ויתר. 'חופשי' אמר המפקד וזרק את הקופסה רחוק ממנו והלך. הוא ניגב את נתזי הרוק של המפקד מהפנים שלו, מלכלך את עצמו בשמן דגים תוך כדי. "רק לא להישבר עכשיו" הוא אמר לעצמו ונשבר. כשסיים לבכות הוא שוב אמר, בקול "אני לא אשבר" מוחה את הדמעות ,מריח את הטונה באצבעות שלו וחושב אם שווה לו לרוץ לקופסא ולאכול את מה שנשאר, עם הידיים כי המפקד דרך על הקרקרים  והפך אותם לאבקה צהובה.
ואז הוא ראה את החתול.
לא שחור כזה שיורקים אחריו שלוש פעמים לכל צד מסתובבים פעמיים לימין והולכים צעד אחד אחורה גם לא לבן כזה, שעושה לך צמרמורת וגורם לך לחשוב על נמר סיבירי, חתול פשוט כזה עם גוונים כתומים ועיניים שנצצו בחושך, מתקרב-מתרחק לקופסא, מסתכל בו. הוא הביט בחתול ונזכר שהייתה לו חתולה, ושהוא קרא לה ושתי, במלעיל, ושאחרי שאח שלו פיצץ קפצונים בפורים היא ברחה ולא ראו אותה יותר, כשהוא הסתכל יותר טוב על החתול הוא ראה שהוא ממש דומה לושתי. הוא גם ראה שיש לו צלקת על הגב בדיוק במקום שהיה לושתי פצע אחרי קרב עם הכלב של השכנים, יום לפני שהיא ברחה. הוא חשב רגע, והתחיל לצחוק "ושתי" הוא כמט צעק "חזרת אלי, מה?" החתול נעצר והסתכל בו בחשדנות, תוך כדי שהוא מתקדם לקופסא צעד צעד וכמעט כל שניה מסתכל בו. "היי ושתי, רוצה לשחק דג מלוח?" הוא עצם את עיניו "'חת, שתיים, שלוש, דג מלוח!" החתול לא זז "טוב במקרה שלך זה סרדינים, לא סרדינים דג טונה המפקד!" הוא הצדיע לחתול, עצם את עיניו וספר ' 'חת ,שתיים ,שלוש דג טונה!" הוא ראה שהחתול התקדם קצת כשהוא לא ראה "יפה משחקת לפי הכללים" הוא המשיך לספור והחתול התקדם לעבר הקופסא "ושתי, את השחקנית הכי גדולה בכל הבסיס הדפוק הזה!" הוא כמעט צרח. כשהחתול סיים לאכול הוא התחיל להתרחק בצעדים מדודים מהקופסה. 'אז מה עכשיו אני העומד מה?" הוא התקדם אל החתול. כל פעם החתול הלך קצת, והסתובב. הלך, והסתובב. בקצב קבוע כזה, והוא כבר יכל לדעת בדיוק כמה זמן יש לו לפני שהחתול יראה אותו. הם התקדמו והגיעו לשער הש"ג היה קצת רדום וכשהחתול עבר שם הוא כבר נחר חזק לתוך הלילה עם סיגריה חצי דלוקה ביד, החתול נעצר, כאילו מחכה למשהו. מחקה את המפקד הוא צעק "טוראי כפכפי נרדם בעמדת ש.ג. לכן טוראי כפכפי שבר שמירה, בגלל שהוא שבר שמירה טוראי כפכפי יעמוד למסדר פאקים היום בערב!!!" הש.ג. המשיך לישון, מכושף והחתול התחיל לזוז מהשער ויצא מהבסיס הוא הסתכל בפעם האחרונה על הבסיס, והלך אחרי ושתי.