"העיר הזאת" בין ההצגה לסרט

איזו כותרת מפוצצת, נכון?
אין באמת אפשרות להשוות בין מחזמר חי על במה לסרט, אם לא ראיתם את ההצגה -צר לי, היא לא תעלה בזמן הקרוב. ואם עדיין לא ראיתם את הסרט -רוצו לראות, הוא מצויין!

"העיר הזאת" הוא שיר אהבה אחד גדול לתרבות ההיפ-הופ, לז'אנר הסרט האפל ולשפה העברית.

אחד השירים היפים שהופיעו בשניהם הוא "שפתותייך חוט שני" בלנד נפלא של שורות משירים ישראלים.

עמית אולמן כותב: "דואט של הבלש ג'ו ושרה בנט, המהווה מחווה לשירי אהבה עבריים (ולועזי אחד) ולמשוררים שכתבו אותם. השיר מאגד ציטוטים של אנשים שונים מתקופות שונות, בסגנונות מוזיקליים שונים, ומעיד על כך שאהבה היא מכנה משותף לכולם. אין ספור שירים נכתבו על אהבה, היא עוברת כחוט השני בין הדורות". אין ספק.

אלו המילים של גרסת הסרט:

בואי נעשה את זה כאילו אין מחר
כאילו אין כאן סורגים ואין בחוץ סוהר שיכור
כאילו לא מאוחר, כאילו אור
כאילו את גיטרה ואני כינור
כאילו הדממה בלב שלך
כאילו אם נרקוד נשכח
ובלעדייך העיר הזאת ריקה
בואי נגיד שאני שלך
שאני אוהב אותך
אבל מחר נאמר נפרדנו כך
נשארה רק מנגינה

אהבנו פעם באמת ובתמים
אהבנו כמו שלא נאהב עוד לעולם
היינו תכולים ושקופים
עכשיו נרצחת התכלת
שמש נעלמה בים
מי יחבק אותי ככה בנגיעה אחת רכה
במורד הגרון מתחלקת מועקה
שבתי, רק על זה חשבתי
זה יורד כמו מכה אפורה על העיר
לבד על הגג, אקנא בספינות
אשאר בעיר יפה ומלאת געגועים
נפגש בתום דרכים ושאלות

שפתותייך חוט שני
זה המזרח ואת השמש
הסוף הזה נראה לי מקולל
אז תפסיקי לבכות את הבכי היפה הזה
אני שוטה של הגורל

כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
כי בעולם
אין מקום לסתם חולמים

לכי אל חופים רחוקים
הם לפעמים געגועים לנחל
ואת שרה געגועים לים
לכי, אתן לך שק של סנטימנטים
שיצבעו את השמש בדם
דבר אלי מילים פשוטות
מילים, מילים כבר לא אומרות מאום
חדל להיות כמו החולות
יותר טוב כלום מכמעט

אותך אני חולם
ואת כבר לא תהיי שלי
תשאיר לי פרח
אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
את אינך.
הכל ידוע מראש
נשק אותי
אפילו לנו קצת קר בשביל לכבוש
למרות הכל היו בינינו רגעים
לעזאזל, היית לי כמלאך האל מתוך הערפל

שפתותייך חוט שני
זה המזרח ואת השמש
והסוף הזה נראה לי מקולל
אז תפסיקי לבכות תפסיקי לבכות
אני שוטה של הגורל

כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
כי בעולם
אין מקום לסתם חולמים

כמה שירים הצלחתם לזהות?


מי שצפה בהצגה זוכר מילים קצת אחרות. גם אני זכרתי אז חזרתי לאלבום הקלטת ההצגה ב"באנדקאמפ". רצתי עם העיניים לשירים האחרונים ו…

הרצועה איננה.

שלושים רצועות הפכו לעשרים ותשע. "שפתותייך חוט שני" נעלם.

למזלי הורדתי את האלבום מעט אחרי הרכישה ושמרתי אותו בדרייב, כך שיכולתי להאזין לו שוב ואלו המילים:


בואי נעשה את זה כאילו אין מחר
כאילו אין כאן סורגים ואין בחוץ סוהר שיכור
כאילו לא מאוחר, עדיין אור
כאילו שעטור מצחך זהב שחור


כאילו הדממה בלב שלך
כאילו אם נרקוד נשכח
ובלעדייך כל העיר הזאת ריקה
בואי נגיד שאני שלך ו…
שאני אוהב אותך
אבל מחר נאמר נפרדנו כך
הרחוב המה המה

באהבתנו גוף הפך מקום
ואהבנו כמו שלא נאהב עוד לעולם
היינו תכולים ושקופים
עכשיו נרצחת איזה תכלת
שמש נעלמה בים


מי יחבק אותי ככה בנגיעה אחת רכה
במורד הגרון מתחלקת מועקה
שבתי, רק על זה חשבתי
זה יורד כמו מכה אפורה על העיר
(לא לא לא…)
לבד על הגג, אקנא בספינות
(לא.. לא לא…)
אשאר בעיר יפה ומלאת געגועים
(לא לא לא…)
נפגש בתום דרכים ושאלות

שפתותייך חוט שני
זה המזרח ואת השמש
והסוף הזה נראה לי מקולל
אז תפסיקי לבכות את הבכי היפה הזה
אני שוטה של הגורל

כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
איך זה נגמר
בסוף כולם יודעים

לכי אל חופים רחוקים הם לפעמים
געגועים לנחל ואת שרה געגועים לים
לכי, אתן לך שק של סנטימנטים
שיצבעו את השמש בדם

דבר אלי מילים פשוטות
מילים, מילים כבר לא אומרות מאום
חדל להיות כמו החולות
יותר טוב כלום מכמעט

אותך אני חולם
ואין מקום לסתם חולמים
(תשאיר לי פרח)
אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
ואת אינך.
הכל ידוע מראש
(נשק אותי)
אפילו לנו קצת קר בשביל לכבוש
למרות הכל היו בינינו רגעים
לעזאזל, היית לי כמלאך האל מתוך הערפל

שפתותייך חוט שני
זה המזרח ואת השמש
והסוף הזה נראה לי מקולל
אז תפסיקי לבכות תפסיקי לבכות
אני שוטה של הגורל

כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
איך זה נגמר בסוף
כולם יודעים

כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
איך זה נגמר בסוף
כולם יודעים

שאלתי את דף הפייסבוק של הסרט על ההבדלים. אעדכן.

בחסות:

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*