סטביה: תופעות לוואי, שימוש בטוח ויתרונות בריאותיים כממתיק טבעי

מאמר זה פורסם לראשונה באנגלית באתר של רגב אליה -בלוגר לייף סטייל ישראלי ותייר קוסמופוליטי. בחור טוב. המאמר תורגם לעברית ברשות המחבר.

• הערות עורך יופיעו בפרמט פסקה ברמה 6.
• למרות הרצון לשמור על אחידות השפה, לעיתים אני מתייחס לסטביה כזכר ולעיתים כנקבה. כמו כן, לעיתים אכתוב "סטביה" ולעיתים "סטיביה" כי ככה כותבים את זה בעברית (אנשים שחיפשו טיולים באזור רומא בדגש על קסטלמארה די סטביה: כאן מדברים על ממתיקים, לא על אתר תיירות עם בי"ת דגושה).
• גלוקוז נקרא גם דקסטרוז או סוכר ענבים. חד סוכר.
• פרוקטוז נקרא גם סוכר פירות. גם הוא חד סוכר.
• סוכרוז הוא סוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. דו סוכר.
• קישורי רכישה הופנו לספקים עם שירות משלוחים לישראל. תושבי ארה"ב או מקומות אחרים מוזמנים לכתוב בתגובות ואני אמצא להם ספקים קרובים.
• המאמר רצוף מושגים רפואיים -בלי פאניקה. מי שמתקשה לקרוא את הכל מוזמן לגלול לסוף המאמר או להקליק כאן, יש שם סיכום של עיקרי הדברים.

***

מאמר זה שאתם עומדים לקרוא הוא מה שאני מאמין שאפשר לכנות: "הסקירה המקיפה ביותר על סטביה" לקריאה באינטרנט.
לקח לי כמה שבועות כדי לעבור על מאות מחקרים זמינים ולעבד אותם למאמר קריא, ברור ומעודן.
כשתסיימו לקרוא אותו תדעו יותר על הסטביה, תופעות לואי ובטיחות שימוש.
למעשה, יש סיכוי שתדעו על סטיביה יותר מ99.99% מהרופאים בעולם.
מגה-קארמה אם תשתפו אותו עם מישהו סקרן לגבי הצמח הזה.

אם אתם קוראים קבועים של הבלוג הזה, אתם כבר צריכים לדעת כי מתחת לצבע הלבן הטהור של הסוכר מסתתרות מחלות וסכנות בריאותיות. יותר מידי מזה יגרום לשינויים במצב הרוח, השמנה ומחלות כשבראש הרשימה –סוכרת סוג2. גורל לא-נעים ליצור שאמור להיות תוצר גנטי של אבולוציה קשוחה, כושר אופטימלי, בריאות תוססת וסקסי בטירוף.

תחליפי סוכר וממתיקים אפשר למצוא בכל מקום –החל מהאספרטם הידוע לשמצה (מופיע גם כ-"אספרטיים מכיל פנילאלנין"?) עבור בסכרין וכלה בסוכרלוז. רובם מלאכותיים וחלקם כל כך מסוכנים עד שנמצא קשר בין צריכתם לפיתוח  גידולים סרטניים ומחלות אחרות.

אנחנו כמובן לא רוצים אף אחד מאלה.

למזלנו, יש שחקן חדש (כבר לא כל כך חדש) בעיר – סטביה. תחליף סוכר זול וטבעי (מתנה אישית מאמא אדמה), קל מאוד לגידול עצמי, ונטען שהוא בשימוש כבר מאות שנים על ידי ילידי אמריקה הלטינית.

האם סטביה היא תחליף טוב? האם בטוח להשתמש בה בקפה או שייק ירוק?
האם מנגד, אין הבדל בין סטביה לממתיקים אחרים ועדיף להמנע משימוש בה?
רגע לפני שנצלול לעומק המדע בואו ניקח רגע להסתכל על צמח הסטיביה ולראות מה מסתתר מתחת לפיגמנטים הירוקים שלה.

מהו ממתיק סטביה?

צמח הסטביה הוא אחד ממאתים וארבעים מינים שונים של צמחי מרפא ושיחים השייך למשפחת החמניות (Asteraceae), והוא גדל באופן טבעי באזורים טרופיים וסוב-טרופיים באמריקה הלטינית. המין שאנחנו משתמשים בו הוא Stevia rebaudiana Bertoni  והוא משמש כממתיק טבעי בכל העולם , בדיוק כפי שהיה בשימוש במשך מאות שנים על ידי שבטי הגוארני של ברזיל ופרגוואי.

כבר למעלה מאלף שנים שותים בני העם הגווארני ז'רבה מאטה ממותק בעלי סטביה. אלף שנים לפני שכמה היפים מערביים התחילו לשתות תה צמחים עם סטביה בחרו הנ"ל להמתיק את חייהם בעלים האלה. הם קוראים להם ka'a he'ê ( "עשב מתוק"). הצמח "יובא" למערב על ידי  מוייסה סנטיאגו בריטונים, בוטנאי שוויצרי שהיגר לפרגוואי וחי בה כמחצית מימי חייו.

מוצרי סטביה טבעיים או מעובדים משמשים היום למטרות רבות – החל בעלי סטביה מתוקים בתה יפני עד לאבקה או נוזל המשמשים להמתקת משקאות קלים ואפילו לאפייה ובישול ביתיים. בנוסף לכך זה צמח שקל מאוד לגדל אותו ( למרות שסבא שלי לא כל כך הצליח להנביט את הזרעים שלו), הוא צומח יפה והוא פשוט מתוק.

אבל מאיפה באה כל ההמתיקות הזו?

מושג יסוד: Steviol glycoside. תרכובת כימית שאפשר למצוא בעלי הסטביה. זו הנוסחה שלה:

By Yikrazuul – Own work; ISBN 3-540-40291-8, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9149312

המתיקות באה משתי תרכובות עיקריות: stevioside ו-rebaudioside.
Rebaudioside מתוקה יותר (פי 350-450 פעמים מסוכר רגיל) ובאה מהחלק הפחות מריר של העלה.
stevioside  לעומתה מתוקה פחות (משהו כמו פי 250-300 מסוכר רגיל) ויש לא מעט תלונות על טעם לוואי מריר.
זו הסיבה שסטביה מעובדת  ומותגים כמו "Truvia" ו-"PureVia" השכילו לבודד את ה-rebaudioside  ולהשתמש רק בה, בעוד מותגי סטביה 'טבעיים' או 'גולמיים' משתמשים במלוא הספקטרום של הגליקוזידים. כפי שאפשר לחשוד, כאשר מתחילים לעבד את הצמח ולהוסיף כל מיני חומרים מוזרים לתערובת –משהו קורה. חשוד מאוד.

הערת עורך: לאורך המאמר לא תרגמתי את המושגים stevioside ו rebaudioside כמו גם מושגים אחרים הקשורים בסטביה/סטיביה. הסיבה היא לרוב חוסר מושג מקביל בעברית או מושג שלא משתמשים בו.

אז,  סטביה טובה או רעה בשבילכם? פרגנו לעצמכם כוס תה ירוק ובואו נגלה ביחד.

סטביה: יתרונות, חסרונות ושאר ירקות

האם ממתיק הסטביה בריא?

הדבר הראשון שאני הולך לעשות הוא לעבור על המדע הזמין ולבחון את היתרונות הבריאותיים המתועדים של הסטיביה. נכון, עלי סטיביה מתוקים הרבה יותר מסוכר ואינם מכילים פחמימות או קלוריות – כולם יודעים את זה. אך האם יש יתרונות משמעותיים אפשריים אחרים? ילידי אמריקה הלטינית השתמשו בו במשך מאות שנים כחטיף מתוק ומרענן נשימה (כנראה שלא הכירו את הנענע), אך אותי מעניין אם אכן יש לסטביה יתרונות בריאותיים? האם הוא ראוי לשם המחייב "צמח מרפא"? בואו נבדוק.

סטיביה וסוכרת

בתחילת שנות ה -70, יפן החלה לטפח את הסטביה כתחליף לממתיקים מלאכותיים כמו סכרין לאחר שנחשד כקרצינוגן פוטנציאלי (קרצינוגן -מסרטן). הרצה קדימה עד ימנו: הסטביה מהווה 40% משוק הממתיקים ביפן, והוא בשימוש נרחב בבתים ומשקאות קלים מסחריים.

חוץ מזה ביפן משתמשים בסטביה לטיפול בסוכרת סוג 2.

רגע, מה?

חוקרים גילו כי ה-stevioside מגבירה רגישות לאינסולין, מפחיתה את רמת הסוכר בדם לאחר הארוחה ומעכבת התפתחות של תנגודת לאינסולין אצל חולדות בתזונה עתירת פרוקטוז.

"כל זה מרשים" אתם אומרים, "אבל מה לגבי בני אדם?"

במחקר אחר שבדק את השפעת סטיביה, אספרטם וסוכרוז על צריכת מזון, שובע, רמות גלוקוז ואינסולין לאחר הארוחה נמצאו תוצאות דומות שהראו כי בהשוואה לצרכני סוכרוז או אספרטם, בקבוצת צרכני הסטיביה נמצאו רמות נמוכות של סוכר בדם ורמות נמוכות יותר של אינסולין לאחר ארוחה.

והקטע הכי טוב? הקבוצה שצרכה סטביה לא פיתחה אחר כך תשוקה למתוק כמו צרכני סוכר וממתיקים אחרים. פרופיל הסוכר בדם שלהם היה יציב יותר.

מחקר אחר מצא השפעה חיובית של סטיביה על סוכרת ומחלות כליה הנגרמות מסוכרת והגיע למסקנה כי התוצאות שלהם "תומכות ביעילות השימוש ב Rebaudiana Stevia Bertoni לניהול הסוכרת כמו גם מחלות כליה הנגרמות מסוכרת".

מחקר אחר שנעשה לאחרונה (מרס 2015) בדק את השפעת הסטיביה על חולדות סוכרתיות וגילה כי חולדות שהוזנו עם מינונים של 250 ו -500 מ"ג / ק"ג ליום פיתחו רגישות לאינסולין, רמות הסוכר בדם שלהן פחתו בצורה משמעותית, כמו כן רמות הטריגליצרידים, הפוספטאז אלקליין והאומנטין ירדו בצורה ניכרת.

במחקר נוסף הגיעו למסקנה כי ה-rebaudioside פועלת בגוף כווסת יצור אינסולין ובמחקר אחר נמצאו ממצאים דומים ואף גילו כי ל stevioside וְל steviol השפעה ישירה על תאי בטא והם מעודדים הפרשת אינסולין. מסקנת שני המחקרים היא כי שלושת תרכובות אלו יכולות לסייע בטיפול בסוכרת סוג 2 באופן יעיל למדי.

מה אנחנו לומדים מזה?

סטביה הוא לא רק ממתיק טבעי דל-עד-אפס-פחממות אלא כלי טיפולי בחולי סוכרת בעלי מטוטלת רגישות/עמידות אינסולין תזזיתית. למעשה מדובר בלא פחות מבשורה חדשה עבור חולי סוכרת ומחלות נלוות.

סטביה, נזק מוחי, חמצון ובעיות זיכרון

מחקר אחד מצא השפעה טובה של ה-stevioside על הזכרון בחולדות שטופלו בסקופולמין . מדענים גרמו ללקות זיכרון בחולדות באמצעות סקופולמין ( חומר המעכב פעולת  נוירוטרנסמיטורים במוח, כזה שאפשר למצוא בצמח ההזיה דטורה המכונה גם  "עשב-השטן"). לאחר מכן ניתן להם stevioside במינון של 250 מ"ג / ק"ג (בבליעה, לא בהזרקה) ולאחר מכן הן עברו מבדק שימור זיכרון.

נמצא כי החולדות שהוזנו ב stevioside הושפעו פחות מהסקופולמין, הזכרון שלהן היה טוב יותר משל רעותן למעבדה ולמוחן נגרם נזק מוחי קטן יותר. החוקרים הגיעו למסקנה כי   "ל-stevioside השפעה ניכרת על שימור זכרון וליקויים קוגניטיביים בחולדות".

אני אשמח לקרוא מחקרים נוספים על סטביה והשפעתה על שימור זיכרון בבני אדם. מי יודע, אולי הטיפול האולטימטיבי לאמנזיה ואלצהיימר הסתתר כל הזמן הזה ממש מתחת לאף?

סטביה וכולסטרול

מדענים שחקרו  שימוש בstevioside לטווח ארוך על חולדות זכרים מצאו כי בחולדות  שאכלו רק סטביה נמצאו רמות נמוכות של כולסטרול, ללא תופעות טוקסיקולוגית על משקל גוף, משקל האיברים, הן מבחינת המטולוגית והן מבחינת פרמטרים ביוכימיים או פעילות אנזימים והוא נחשב בטוח לשימוש. במינונים גבוהים (1500mg/ק"ג, מינון לא מציאותי מחוץ למעבדה) עשוי להיות נזק המתבטא בהגדלת כמה פרמטרים רעילים.

החלק המעניין: כשה stevioside נלקח יחד עם סיב אינולין מסיסי נצפתה עליה ברמת ה HDL וירידה בפרופיל השומנים הכללי בדם. מעניין. אם אתם קונים סטביה כדאי לחפש תמצית סטביה טהורה בתוספת סיבי אינולין מסיסי.

סטביה, יתר לחץ דם ולחץ דם

החוקרים גם בחנו את היעילות והסבילות של stevioside בחולים סיניים הסובלים מיתר לחץ דם . אחרי שנתיים הם גילו כי צריכת stevioside במינון של 500 מ"ג שלוש פעמים ביום הפחית את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בצורה משמעותית לעומת קבוצת הביקורת.

יתר לחץ הדם שלהם השתפר פלאים ללא דיווח על תופעות לואי. עובדה מעניינת נוספת היא כי מספר חולים בקבוצת הסטביה פיתחו "היפרטרופיה של החדר השמאלי" – עיבוי פתולוגי של שריר הלב.

במחקר נוסף בו מינון הסטביה היה נמוך יותר (עד 15 מ"ג/ק"ג ליום) לא נמצאו השפעות נגד יתר לחץ דם.

מחקר נוסף בדק את השפעת ה stevioside על לחץ הדם של כלבים מורדמים והראה כי מינון של 200 מ"ג / ק"ג יביא את לחץ הדם לרמה נורמלית ואישר כי "stevioside הינו מוצר טבעי ויעיל להורדת לחץ הדם".

בסך הכל התוצאות מרשימות אם כי אנחנו מדברים על מינונים גבוהים מאוד.

סטביה וטרשת עורקים

במחקר נוסף, חוקרים האכילו עכברים בני שנים-עשר שבועות ב stevioside. המינון עמד על 10 מ"ג/ק"ג וגילו כי stevioside מעכב טרשת עורקים על ידי שיפור איתות האינסולין והגנה מנוגדי חמצון בעכברים שמנים עם עמידות לאינסולין .

רמות גלוקוז והאינסולין של העכברים היו נמוכות יותר (חולי סוכרת: סיבה למסיבה!), נצפתה הבשלה משופרת של רקמת השומן והעברת גלוקוז מוגברת, איתות אינסולין והגנה מנוגדי חמצון.

כמו כן נצפתה ירידה בכולסטרול LDL ("הכולסטרול הרע") והצטברות מופחתת של רובד טרשתי.

מרשים.

בדרך כלל אפשר למצוא קשר בין מחלות מערביות נפוצות כמו: השמנה, סוכרת וסרטן ובין עמידות לאינסולין , רמות גבוהות של מתח נפשי, דלקתיות וחמצון. ליד כל אלה, סטיביה נראה כמו "מלך הממתיקים" והוא מתאים לא רק לחולי סוכרת המחפשים ממתיק טבעי עם אפס פחמימות אלא גם עבור מגוון רחב של אוכלוסייה.

ואם כבר הזכרנו סרטן …

סטביה וסרטן

מחקר יפני מהמכון הלאומי למדעי הבריאות בטוקיו חקר חמישים חולדות זכרים וחמישים חולדות נקבות בשלוש קבוצות מחקר לתקופה של שנתיים. קבוצה אחת קיבלה stevioside בריכוז של 2.5% מהתזונה שלהם, הקבוצה השניה קיבלה 5%. הקבוצה השלישית שימשה כקבוצת בקרה ולא קיבלה stevioside בכלל.

התוצאות מעניינות. למרות שנצפתה ירידה משמעותית  בשיעור השרידות הסופי בזכרים של הקבוצה השניה (5%), לא נמצא הבדל משמעותי בהתפתחות האיברים והרקמות של כל הקבוצות (אשר נבדקו תחת מיקרוסקופ).

בנקבות שלקחו stevioside נצפתה התפתחות מופחתת של גידולים סרטניים בשד ואצל הזכרים נצפה נזק קטן יותר של הכליות. כמו כן, החולדות שהוזנו ב-stevioside שקלו פחות מקבוצת הבקרה. הגיוני בהתחשב בעובדה שה-stevioside נטול קלוריות ולא מעורר תגובה גליקמית.

עוד מעניין ורלוונטי הוא מחקר שפורסם על ידי "תזונה וסרטן"   נמצא כי ל-stevoiside מספר תכונות אנטי-סרטניות מול סרטן השד (בתאים מחוץ לסביבה הביולוגית הנורמלית שלהם, כמו צלחת פטרי במעבדה) והיכולת להקטין כמה מסלולי מתח בגוף התורמים לצמיחת תאים סרטנית.

לצערי לא הצלחתי למצוא את מלוא הנתונים כדי לבדוק ממצאים אלה באופן יסודי יותר, אבל הם נראים מבטיחים.

חוקרים יפנים אחרים חקרו את השפעת ה stevioside על עיכוב התפתחות של גידולים סרטניים ומצא כי לתרכובות:
steviol glycosides stevioside
rebaudioside A
rebaudioside C
dulcoside A
השפעה ניכרת של עיכוב עד עצירה של דלקתיות והתפתחות גידולים.

התרכובות Rebaudiosides A ו-Rebaudiosides C מעכבות דלקתיות בדומה להידרוקורטיזון, (תרופה אנטי-דלקתית ממשפחת הסטרואידים) ואילו ה-stevioside היה יעיל אפילו יותר מאינדומטצין!

התרכובת Rebaudioside C הראתה תוצאות במחצית הזמן של אינדומטצין וקוורצטין (שתי תרכובות אנטי דלקתיות המהוות "תומכות לחימה" כשנלחמים בגידולים) ובמינונים קטנים יותר פי עשר או מאה.

בקבוצות שטופלו בstevioside במינונים של 0.1 מ"ג ו 1.0 מ"ג נצפתה התפתחות של 0.3 עד 2.2 גידולים לכל עכבר – ואילו בקבוצת הביקורת ללא stevioside נצפו 8.1 גידולים לכל עכבר. אנחנו מדברים על ירידה של 73% עד96% ! ההבדל מדהים, אבל לא ממש מפתיע את החוקרים. הם כותבים כי "כבר גילינו כי לא מעט רכיבים טבעיים המיוצרים מצמחים נמצאו יעילים בכל הקשור להתפתחות גידולים".

הם אף הודיעו כי ה-stevioside עדיפה על חלק מהטיפולים הכימותרפיים –הם מדברים על heliantriol C,11) pachymic acid, 3-O-acetyl- 16a-hydroxytrametenolic acid), ועל poricoic acid B16- כתחליף לכימותרפיה.

קוראים חשדנים יאמרו כי אלו מחקרי in-vitro הידועים לשמצה בחוסר הדיוק שלהם וחוסר התאמה לסביבה הביולוגיות הטבעית "החיים האמיתיים" (in-vivo). זהו חשש טבעי ומציאותי. עם כל זאת החוקרים אומרים כי "תרכובות רבות הפועלות ב-assay EBV-EA אושרו כתרכובות מעכבות התפתחות גידולים בבדיקות סרטן דו שלבי" וזה אושר לא רק במעבדה אלא גם בניסויים בחיים האמיתיים -"in vitro".

כל אחד יבחר איך להתייחס לזה באופן אישי.

סטביה כתחליף לסוכר

"לסרטן, מעל לכל מחלות אחרות, יש סיבות משניות אינספור וסיבה עיקרית אחת. אם לסכם את זה בכמה מילים, הגורם הראשוני לסרטן הוא החלפת חמצון תאי נורמלי בתסיסה של סוכר. "
(אוטו היינריך ורבורג, חתן פרס נובל לשנת 1931)

ואחרון אחרון חביב, ואולי החשוב ביותר:

עזבו את היתרונות הבריאותיים, התזונתיים והרפואיים של הסטביה בצד, לפעולה הפשוטה של הוצאת הסוכר מהתפריט היומי יתרונות משלה. אתם כבר יודעים כי סוכר הוא אחד הגורמים העיקריים לסוכרת, השמנה ועוד מחלות מטבוליות אחרות, האם ידעתם כי תאי סרטן ניזונים סוכר? לא? עכשיו אתם יודעים.

הסטביה עוזר לכם להוציא את הסוכר מהתפריט שלכם. הרבה סוכר. קבלו:

בונוס: יחס סטביה/סוכר

בחלק מהמקומות מדברים על סטביה כממתיק פי 300 מסוכר. במקומות אחרים היחס משתנה. בכל מקרה כדאי לעקוב אחרי הוראות היצרן.
אם לדוגמא אתם אופים עם סטיביה, כדאי לזכור כי כוס אחת של סוכר שווה ל 24 מנות אבקת סטביה או שתי כפיות סטביה נוזלי. אתם לא צריכים יותר מקמצוץ זעיר, משהו כמו חצי גרם כדי להשיג את אותה רמת המתיקות של כפית סוכר (חמישה גרמים). פשוט, לא?

המדידות הללו מתבססות על מותג הסטביה SweetLeaf והם מיצרים אותו עם סיבי אינולין מסיסים. זה אומר שאם תשיגו סטביה טהור כמות הסטביה שתשתמשו בה תהיה קטנה עוד יותר.

בנוסף לכך, הממתיק הזה נמס במים, בעל רמת PH די נטרלית (בין 6 ל 8), עמיד בפני חום גבוה מחד (יציב בחום עד 200°C) ומאידך גם בהקפאה, כך שהוא אידאלי לבישול, אפיה או כל מתכון אפשרי. בדרך הזו אתם מוציאים המון קלוריות ריקות מהתפריט. הרווחתם.

סכנות: תופעות לוואי ואזהרות

האם הסטביה בטוח לשימוש?

היו ויש עדיין כמה סימני שאלה על הסכנות של סטיביה, בעיקר חששות הקשורים לרעילות, רבייה וירידה בפוריות. האם זה הזמן לשכוח את הגלולה, להעלים את הקונדומים ולצרוך סטיביה כמו היפסטרים מטורפים? בואו ניקח מבט נוסף על אמא-מדע וננסה לזהות כל תופעות הלוואי הקשורות לצריכת סטביה והשפעות שליליות על רבייה וגנטיקה.

סטביה: תופעות לוואי, פוריות והריון 

רוב החששות מסטיביה מקורן במחקר ישן מאוד אי שם בשנת 1968. לאחר שהגיעו כמה שמועות על נשים בדרום אמריקה המשתמשות בסטביה כאמצעי מניעה, פרופסור ג'וזף קוס החליט לערוך מחקר שיבדוק את הקשר בין מניעת הריון וצמח ה-Stevia Rebaudiana .

תוצאות המחקר היו מדאיגות. קוס מצא כי בשימוש לטווח ארוך ניכרת ירידה גלויה במספר הצאצאים שנולדו לחולדות נקבות אותן האכיל בסטביה:

"חליטה של הצמח Stevia rebaudiana Bertoni הפחיתה את הפוריות בחולדות נקבות בוגרות עם היסטורית פוריות מוכחת. השפעת החליטה ניכרת לפחות 50 עד 60 ימים לאחר הפסקת הצריכה. החליטה לא השפיעה על תיאבון החולדות וכנראה גם לא השפיעה על בריאות החולדות המבוגרות"

לֹא. טוֹב. בכלל.

פרופ קוס הכיר בכך שהתוצאות שלו אינן בהכרח תקפות לבני אדם. ראשית, הוא השתמש בחומר מצמח סטיביה שאינו נצרך כלל יחד עם תמצית עלי סטיביה החלוטים שלו. שנית, הוא נתן לחולדותיו לשתות כמות גדולה מאוד של החליטה, אם נשווה יחסים זה כמו שאדם ממוצע ישתה שתיים וחצי ליטר נוזלים בפחות מחצי שעה. ושלישית, הוא השתמש במינון אחיד ולא מגוון של מינונים המאפשרים חקירת קשר שבין מנה לתגובה.

האם ממצאים אלו צריכים להדאיג אותנו? האם השימוש בסטביה במהלך הריון, הנקה בטוח? ומה עם אלו המנסים להביא ילד לעולם? בואו נראה מה אומר המדע.

מחקר אחד ניסה למצוא קשר בין צריכת סטביה לאורך זמן (60 יום) לפריון בגברים מהמחקר עולה כי לגליקוזידים שבסטביה יכולת להשפיע על המערכת ההורמונלית באדם עקב ביותם בעלי מבנה דומה לזה של הורמוניים צמחיים כמו ג'יברלין.

"צריכה רצופה (60 ימים) של תמצית Rebaudiana Stevia גרמה לירידה במשקל האשכים, שלפוחית הזרע ויותרת האשך. בנוסף, נצפתה ירידה בכמות הפרוקטוז בבלוטות המין ובריכוז הזרע ביותרת האשך. צריכת סטביה גרמה להפחתה ברמת הטסטוסטרון, כנראה בעקבות זיקה משוערת בין הגליקוזידים בתמצית לקולטן אנדרוגן מסוים, ולחוסר שינוי ברמת ההורמון המחלמן.
נתונים אלה עולים בקנה אחד עם האפשרות כי תמציות סטביה עלולות לגרום לירידה בפוריות של חולדות זכרים "

הערת עורך: "הורמון מחלמן" הוא הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח ואחראי בין השאר על יצור אנדרוגן באשכים.

אוי. קחו לי את הכסף, קחו את הבגדים, קחו את החיים אבל אל תגעו לני בטסטוסטרון!

מחקר אחר מצא ירידה של כ -60% ממשקל שלפוחית הזרע בחולדות בהשוואה לקבוצת ביקורת.

אבל בדיוק כמו מזונות אחרים, אולי תופעות הלוואי הללו מופיעות רק ברמות גבוהות מאוד ולא מציאותיות של צריכה? האם יש מחקרים המראים השפעה אחרת על ההורמונים, במיוחד כאשר הוא נצרך בצורה נורמלית?

מחקר מרתק אחד מגיע אלינו כל הדרך מהמרכז לחקר הפרימטים באוניברסיטת צ'וללונג בבנגקוק, תאילנד (עיר גדולה, כדאי לכם לבקר).החוקרים רצו לחקור את ההשפעה של צריכה יומית שלstevioside אצל אוגרים (בתקופה של שני דורות).

הערת עורך: סוף סוף לא חולדות!

הם השתמשו בארבע קבוצות של עשרה זכרים ועשר נקבות בני חודש אחד.

הקבוצה הראשונה קיבלה stevioside במינון של 500 מ"ג/ק"ג ביום, הקבוצה השניה מינון של 1000 מ"ג/ק"ג, והקבוצה השלישית קיבלה מינון של 2,500 מ"ג/קילו (!!!).

הקבוצה הרביעית כמו כל קבוצת ביקורת טובה לא קיבלה  stevioside בכלל.

חשוב לציין כי הצריכה היומית המוערכת בבני אדם עומדת על 2-5mg/ק"ג, נמוכה בהרבה לעומת המינונים ששימשו במחקר זה.

אבל נחשו מה?

מבחינת גדילה והתפתחות לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות, ולא היה שום הבדל ממשי בכושר הרבייה וביצועי הזדווגות – וזה לא משנה מה היה מינון ה stevioside הנצרך. הזדווגויות מוצלחות ויעילות נצפו בכל הקבוצות, ללא כל חריגות גדילה או פריון בשני מינים.

"התוצאות של מחקר זה הן מדהימות. Stevioside גם במינון גבוה של 2,500מ"ג /ק"ג לא עשה שום נזק לבעלי חיים אלה. אנו מסיקים כי stevioside במינון גבוה של 2.5 גרם לכל קילוגרם במשקל הגוף לא משפיע אצל אוגרים לא על הצמיחה ולא על הרבייה. "

במחקר אחר הגיעו לממצאים דומים בהם לא נמצאה השפעה על משקל גוף, משקל האשכים, ספירת הזרע, לא מורפולוגיה ולא תנועתיות. החוקרים הגיעו למסקנה כי אין לה השפעה רעילה על רבייה זכרית, לפחות אצל חולדות.

אז מה גזר הדין? האם צריכה מתונה של סטיביה בטוחה ובמינונים גבוהים? לא הייתי רוצה לתת לכם תשובה מעורפלת, אבל לפעמים אני חייב. אנחנו פשוט לא יודעים מספיק – ובהחלט יש צורך במחקרים נוספים.

אתם צריכים לזכור כי המינונים בהם השתמשו באותם מחקרים היו מאוד גבוהים ומאוד ולא מציאותיים. אף אחד מאיתנו לא מכרסם ק"ג של עלים. למעשה אם תאכלו מספיק מכל דבר תסבלו מתופעות לואי. בודאות.
בכל מקרה, מנקודת מבט נוכחית, נראה לי כי סטיביה הוא מוצר בטוח לשימושו המיועד כממתיק. אבל שוב, מחקר מוצק יותר הכרחי.

סטביה: רגישות ותגובות ואלרגיות

בדיוק כמו מזונות אחרים, סטביה יעשה לך בעיות אם אתה רגיש או אלרגי אליו.
מייסד Weightology ג'יימס קריגר  סיפר על כי קיבל דווחים של אנשים שקיבלו אקזמה אטופית (קשקשים ופריחה מגרדת של העור) ואפילו על אנשים שנכנסו להלם אנפילקטי אחרי צריכת סטביה.

הוא מספר על מחקר אחד שבדק אלרגיה לסטביה בתינוקות. רגישות כזו נמצאה ב 16% מהתינוקות הסובלים מאלרגיות האף, 34% מהתינוקות עם אסטמה, ו 64% מהתינוקות עם אקזמה אטופית.
עַכשָׁיו, אני לא יודע מאיפה הוא הביא את המספרים האלה אבל כן שמעתי על אנשים שהראו תגובה אלרגית לסטביה -החל בקשיי בליעה עבור בקוצר נשימה וכלה בסחרחורת ותגובות אחרות.
(עדכון: שאלתי אותו, הוא שלח לי מייל בחזרה עם מידע יקר מפז)

אלרגיות אלו מופיעות בדרך כלל אצל אנשים הרגישים לצמחים ממשפחת המורכבים כמו חרציות, ציפורני חתול, אמברוסיה או מרגניות. בדקו את חלק התגובות למאמר, פה למטה. אני צופה שהוא יהיה מלא בתגובות של אנשים אלרגיים. אחרי הכל, לאלו הסיכוי הטוב ביותר לגגל את הצרוף "סיטביה תופעות לוואי" או "אלרגיה לסטיביה" 🙂

אז כן, אחוז קטן של אנשים עשוי להראות רגישות ותגובות אלרגיות לסטיביה, ואם אתם אחד מהם – עדיף לכם בלעדיו.

בטיחות: רעילות אפשרית?

כבר כיסינו כמה מחקרים הקשורים לרעילות של הסטיביה, אף אחד מהם לא הראה שום דבר מיוחד, אבל בואו נלך לבדוק כמה מחקרים נוספים… אתם יודעים, רק כדי להיות בטוחים. וגם בגלל שאנחנו אוהבים מחקרים.

במחקר יפני אחד נבדקו קרוב ל 500 חולדות שקיבלו במשך כשנתיים תמצית Rebaudiana Stevia במינוןו של עד 1% מהדיאטה הכוללת שלהם (550מ"ג/ק"ג)עולה  כי לא חלו שינויים בגידול, מראה, משקל איברים, בתצפיות מקרוסקופית או מיקרוסקופיות או ממצאי המטולוגיה ודם בלי קשר למינון.

התוצאות שהתקבלו תומכות בבטיחות השימוש של תמציות Rebaudiana ,Stevia stevioside ו- A rebaudioside כאשר הוא נצרך כתחליף סוכר על ידי בני אדם.

מצאתי גם כמה הדלפות מתוך דו"ח פורסם שהוגש הנציבות האירופיות על ידי דוקטור א דאגלס קינגהורן, Ph.D, (הדלפות, עדיין לא יכול  לאמת אותן. עדיין). הוא אומר כי המחקר שלו (סקירת בטיחות מרכיב מזון:עלי Rebaudiana Stevia) לא הראו כל עדות לרעילות משמעותית כשהוא נתן לעכברים מינון של 2,000מ"ג/קילו של גליקוזידים – stevioside, rebaudiosides AC, dulcoisde A ו- steviolbioside (בקבוצות נפרדות כן?). תוצאות המחקר שלו לא הראו שום סיכון פוטנציאל או רעילות משמעותית לבני אדם על ידי בליעה של תמציות Rebaudiana סטיביה ונגזרותיו.

"לא נצפו תגובות לרעילויות במינון של 2 גר/קילו מנות נפרדות שניתנו לעכברים בצריכה אוראלית, נראה כי תמצית של סטיביה מרוכזת רעילה פחות מעשירית (1/10) מקפאין.

לא מספיק ראיות בשבילך? בְּסֵדֶר.

מחקר יפני נוסף (ה' אסקי וי' יוקויאמה. 1975. תמציות עלים יבשים של צמח הסטביה. בדיקות טוקסיקולוגית. שוקוהין קוגיו 18 (20), 34-43) הריצו בדיקות טוקסיקולוגית על תמציות עלים מיובשים של סטיביה, והאכילו בהם חולדות זכרים ונקבות במשך לחודשיים כשה stevioside היווה 7% מהתזונה הכללית שלהם. התוצאות? "לא נצפו תופעות רעילות או חוסר נוחות" בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה stevioside. המחקר כתוב ביפנית ואני לא יכול לחפור הרבה ולאמת.

קראתי גם מחקר בו לא נמצאו ליקויים רעילים או קשר למינון הצריכה אבל נמצא ירידה משמעותית ברמות ה serum lactic dehydrogenase (אנזים המזרז ריאקציות חיזור), הוא חשוב בכל הקשור להפקת אנרגיה ללא חמצן ("אנאירובית"), אבל לא הצלחתי למצוא קישור אליו או כל דבר המקשר סטביה לרמות דהידרוגנז לקטית בסרום אז קחו את זה בערבון מוגבל.

מחקר נוסף לא מצא רעילות בחולדות שצרכו  stevioside במינונים גבוהים של  2,000 מ"ג/ק"ג ולא הראו כל שינוי התנהגותי או נזק לאיברים. החוקרים גם לא מצאו תכונות ציטוטוקסיות בריכוז של 1.25גרם/ליטר, באמצעות בדיקת רעילות חוץ גופית.

אז בסך הכל, הרוב המכריע של מחקרים עליהם עברתי וראיות זמינות נוספות מראה כי אין שום חשש מרעילות חריגה בסטיביה בהנחה שהצריכה היא בכמות נורמלית. בקטע הזה אתם בטוחים.

סטביה: תופעות לוואי מוטגניות וסרטן

ייתכן וקראתם על ניסויי מעבדה בהם גילו כי גליקוזידים של steviol יכולים לעבור המרה לתרכובות מוטגניות שעלולות לגרום למוטציות DNA ולגרום לסרטן. הרבה מתנגדי סטיביה משתמשים בניסויים האלה כטיעון נגד שימוש בסטיביה.

"איננו יודעים אם ההמרה של stevioside ל steviol ול-מוטגן אכן מתרחשת אצל בני אדם ", אומר הטוֹקְסִיקוֹלוֹג ריאן האקסטבל מאוניברסיטת אריזונה בטוסון. "זו, קרוב לוודאי, בעיה קטנה, אך היא בפירוש זקוקה לפתרון …".

אבל אין לכם מה לדאוג, קוראים יקרים. כימאים מסורים במרתף הקאסה-דל-רגב יצאו למסע גיבורים, להפריך שמועות ולמצוא רמזים מדעיים.

מחקר יפני מעניין שכותרתו Mutagenicity of Steviol and Its Oxidative Derivatives in Salmonella typhimurium TM677 מצא כי הפעילות המוטגנית של steviol היא 1/3000 מכלל תרכובות מוטגניות נפוצות אחרות כמו: עשן, גזי פליטת דיזל ובשר חרוך.

המחקר גם השווה בין סטיביה ל AF2 (חומר שאושר בעבר לשימור מזון ביפן) ומצא כי AF2 בכמות של 2 מ"ג (המשמש לשימור 100 גרם של נקניק דגים) זהה מבחינת פעילות מוטגנית ל… 3000 כוסות קפה ממותק בסטיביה! הם כותבים כי:

"השפעת הרעילות הגנטית בסטביה –זניחה, הסטביה בטוח לצריכה כל עוד אנו מגבילים את השימוש בו לכמות רגילה יומיומית.למרות שנחוצים מחקרים נוספים, כגון זה שיבחן השפעת החימום על סטיביה, או תוצרים מטבוליים של נגזרות הלקטון בגופנו, המסקנה הנוכחית היא כי אין בעית רעילות גנטית רצינית בשימוש יומי של ממתיק דל קלוריות זה"

אם תגללו חזרה למעלה לחלק של "סטביה וסרטן" תמצאו מספר מחקרים המראים כי בנוסף לכך שסטביה איננו קרצינוגן הוא גם לוחם יעיל בגידולים ומסייע לכימותרפיה.

סטביה: גלוקוז מטבוליזם והיפוגליקמיה

ייתכן שקראתם בעבר כי stevioside עלול להפריע בספיגת פחמימות ולשבש את המרת מזון לאנרגיה בתוך התאים, הפרעה אשר עשויה להוות בעיה עבור ילדים. תנוח דעתכם, זה לא המקרה.

"ברוב המחקרים בבני אדם לא נמצאו ההשפעות של ממתיקים על הורמוני מעיים או ספיגת גלוקוז"

אבל לא היינו מסתמכים אך ורק על זה, נכון?

חיפשתי מחקרים אחרים שיתמכו בממצאים האלה אבל לא מצאתי שום דבר מועיל. הדבר הרלוונטי היחידי שמצאתי היה סקירה המסכמת את המידע הזמין. המסקנה העולה מסקירה זו היא כי  rebaudioside טהור בטוח למאכל לבני-אדם ואין לו כל השפעה על לחץ דם או יציבות הגלוקוז.

אבל חכו רגע! זוכרים את החלק שהראה את השפעת הסטביה על לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי? החלק שנבדק היה stevioside  ועכשיו אנחנו מדברים עכשיו על Rebaudioside A. אלה הם שני המרכיבים העיקריים של סטיביה,ונראה שיש מספר תכונות מבדילות ביניהם.

יש גם שמועה פופולרית של כמה בלוגי תזונה המתעקשים כי ממתיק ללא קלוריות כמו סטיביה יכול לגרום לגוף להגיע להיפוגליקמיה. איך? הלשון טועמת טעם מתוק, המוח מצפה למתוק ומכין את עצמו לקליטת גלוקוז, מעלה את רמת האינסולין ומוריד את רמת הגלוקוז בדם בהתאמה. כשמסתבר לו שאין סוכר הוא משחרר אדרנלין וקורטיזול כדי להחזיר את רמת הגלוקוז בדם לאיזון על ידי גיוס סוכר מרקמות גוף אחרות.

האם הרעיון עומד במבחן המציאות? למען האמת, שינוי רמת הסוכר בדם והפרשת הורמונים בעקבות איתות בלוטות הטעם למוח נשמע רעיון די סביר. אבל המדע שולל אותו, לפחות לא במקרים של אספרטיים וסכרין – אשר אינם משפיע על רמת האינסולין וגם הנה מחקר נוסף שנעשה על בני אדם המראה כי אין לאספרטיים כל השפעה על אינסולין.

אבל, אתם בטח זוכרים כי סטיביה גורמת להפרשת אינסולין מסויימת ומגבירה רגישות לאינסולין אצל חולדות סוכרתיות. איך זה יכול להיות?

הפתרון נמצא לא בחלק המתוק של הממתיק, אלא בחלק המר שלו. מדענים שחקרו את ההשפעות של ממתיקים מלאכותיים על שחרור אינסולין מצאו כי בעוד אספרטיים לא העלו את רמת האינסולין, ממתיקים מרירים כמו stevioside -כן.

אז כן, ל stevioside (ואולי לא לrebaudioside) יש השפעה כלשהי על אינסולין, אך יש בה יותר יתרונות מאשר חסרונות, במיוחד עבור חולי סוכרת. אנחנו הרי לא מרעיבים את עצמנו ואוכלים רק סטביה. המחקרים שראינו קודם הראו השפעה חיובית של סטביה על הרגישות לאינסולין.

אם כן, סטיביה לא גורם להפרשת אינסולין חריגה- אבל מגביר רגישות לאינסולין ומשפיע על הליך כניסת הסוכר מהדם לתאי הגוף, וזה מועיל במיוחד במניעה וטיפול של סוכרת מסוג 2. המסקנה המתבקשת היא שאם אין לכם בעייה של היפוגליקמיה, לא סביר שתהיה לכם בעיה לצרוך סטביה.

האם סטביה בטוח עבור ילדים?

ראשון ראשון ואחרון אחרון – הסרת סוכר, עוגיות, גלידות וסוכריות מתפריט ילדיכם היא הצעד הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבור המוח, מערכת עיכול והשיניים שלהם. אם להתייחס לסטביה, נעשו מספר ניסיונות להקטינת צריכת סוכר על ידי ילדים תוך כדי הצעת סטיביה כתחליף במוצרי מזון וחטיפים הנצרכים על ידי ילדים. למרות זאת, שאלות על בטיחות צריכה עדיין עולות.

לצערי, לא עובדות מעלות את השאלות האלה אלא פחד.

ככל שאני יודע, אנשי גוארני מברזיל ופרגוואי נותנים לילדים שלהם סטביה כחטיף מפנק במשך מאות שנים. ההגיון אומר לי שהם פעלו לא מעט בשיטת "ניסוי וטעיה" עד שהגיעו לסטביה והם לא היו נותנים לילדים שלהם משהו שמזיק להם. בדיוק מאותה הסיבה שאנחנו לא יוצאים ליער ואוכלים כל פטרית בר שאנחנו רואים. ניסוי וטעיה (המון ניסוי וטעייה) הוכיחו כי חלקן טובות למאכל וחלקן רעילות עד קטלניות וכך פיתחנו הרגלי אכילה העוברים מדור לדור.

עם הידע הזמין לנו, אין באמת סיבה להאמין כי סטיביה אינו בטוח לילדים.

פסק הדין: האם הסטביה בריא ובטוח לשימוש?

כמדען שחקר סטביה וצמחים רבים אחרים המשמשים כחומרי גלם למזון או מזון, במשך למעלה מ -15 שנים  אני יכול להבטיח כי מסקנותינו במחקרים השונים מצביעות על כך כי סטביה בטוח למאכל אדם לפי שימוש המיועד, כלומר, כממתיק.
(פרופסור מאורו אלווארז, אונברסיטת המדינה של מרינגה, ברזיל)

אז… חבר המושבעים המתוק (!) של בית המשפט של קאסה-דל-רגב הגיעה להכרעה והוא מוכן לתת את פסק הדין:

סביר להניח כי למספר תרכובות סטיביה סגולות מרפא אנטי-דלקתיות ואנטי-סרטניות, אם כי המנגנון המדויק שבו תרכובות אלו משפיעות אינו ידוע עדיין. ממתיק סטיביה טבעי ומוצריו מתאימים במיוחד עבור חולי סוכרת סוג 2 והמידע המדעי הרלוונטי היה מאוד משכנע.

מצד השני – נשמח לקבל קצת יותר מחקרים חד משמעיים כשמדובר בהשפעות הסטביה על פוריות ורבייה, אז לעת עתה… אני ממליץ להימנע מכך אם אתם מנסות (או מנסים) להרות או אם את בְּהֵרָיוֹן (אתה -לא). רק למקרה ש… כמו כן כדאי לכם להימנע מסטביה אם אתם אלרגי לצמחים ממשפחת המורכבים (ציפורני חתול, חרציות, אברוסיה, מרגניות, וכו') או אם אחרי הצריכה אתם מרגישים משהו יוצא דופן.

צריך לזכור כי במחקרים שעברנו עליהם השתמשו במינונים גבוהים מאוד, רחוקים מאוד משימוש יומי רגיל. וכמו שכתבתי, לכל צמח שתצרכו ממנו כמויות גדולות יהיו תופעות לואי. בנוסף לכך, חלק מהמחקרים היו in-vitro (לדוגמה בצלחת פטרי) ולא בהכרח בעלי השלכות למציאות חוץ=מעבדתית רגילה.

נשים שאינן בהריון או אנשים ללא אלרגיות ידועות, אם השימוש שלכם מסתכם בממתיק לתה או באפיה -אתם יכולים להיות רגועים. רק הקפידו לבחור מותג טוב ללא תוספות מזיקות, ועדיף אחד שהוסיפו לו עם סיבי  אינולין מסיסים עבור אותן השפעות חיוביות על פרופיל הכולסטרול HDL והשומנים בדם שהזכרתי
כלל ברזל: תמיד, אבל תמיד הקשיבו לגוף שלכם.

מה איתך?

באשר לי, אני באופן אישי לא משתמש בו הרבה -ולא בגלל אותן תופעות לוואי ואזהרות. אני פשוט לא ממתיק את הקפה שלי (עניין של העדפה אישית) וכשאני רוצה להמתיק תה אני בדרך כלל מוסיף לו מעט דבש מקומי גולמי (הסוג העכור משהו, כמעט מוצק. לא מהמותגים ההמסחריים הנוזליים). יותר עניין של מזון גולמי מלא מאשר ממתיק. זה נותן דחיפה תזונתית לא רעה אם אתם מנסים לעלות במשקל או אם סתם לא אכפת לכם מהקלוריות.

הערת עורך: גם אני לא ממתיק את הקפה ואם מתחשק לי להמתיק את התה אני משתמש בדבש או תמרים. בבישול אני משתמש בסילאן טבעי ללא סוכר, סירופ מייפל אורגני (אמיתי, לא תוצר מפעל "בטעם") או מחית תמרים. הייתי משתמש במולסה או סירופ אגבה עד שהבנתי שהם לא ממש בריאים.

(ואם כבר מדברים על קפה… האם קפה בריא?)

היכן ניתן לרכוש מוצרי סטביה

עד עכשיו אתם בטח כבר יודעים כי לא כל מוצרי הסטביה זהים. למרות היתרונות הבריאותיים של סטביה גולמית יש לא מעט חלופות מעובדות. איך שאני רואה את זה יש ארבע אפשרויות:

• צמח הסטביה

גדלו וקבלו את עלי הצמח הישר מן האדמה. הצמח קל לגידול, זול ומכיל את מלוא הספקטרום של הגליקוזידים והיתרונות בריאותיים של הסטביה. למרות זאת, צפו לטעם לואי מריר מעט.

קניות: קשה להנביט זרעי סטביה אורגניים, אני ממליץ לכם לגשת למשתלה הקרובה למגוריכם ולקנות יחורים או שתילים קטנים מוכנים. אתם יכולים לבקש stevia rebaudiana או פשוט סטיביה.

חשוב לזכור: שתלי סטיביה צעירים רגישים לטמפרטורות נמוכות, חכו עד שטמפרטורת הקרקע תהיה יותר מ 10-15 מעלות צלסיוס לפני השתילה. אם אתה מזמינים זרעי סטיביה באינטרנט, שימו לב לזמן משלוח, אורך החיים של זרעי סטביה הוא לא יותר משלושה חודשים (אם אני זוכר נכון). אם עבר הרבה זמן מהקציר או שהמשלוח התעכב זה עלול להרוס את יעילות הזרעים. שוב -הכי פשוט לקנות שתיל צעיר במשתלה.

אחרי הקציר תצטרכו לייבש ולטחון את העלים. בצורה הזו המתיקות המלאה של הצמח תשתחרר ולטועמים ינעם.
או… שאתם יכולים להמשיך להיות בטטות כורסא, לחבק את העצלנות ולקנות אבקת עלי סטביה טחונים.

• עלי סטביה טחונים

עלי סטביה טחונים אלו פשוט עלי סטביה שמישהו יבש וטחן אותם. אמנם לא אתם גידלתם אותם אבל הם עדיין מכילים את מלוא ספקטרום הגליקוזידים (ועדיין יש להם את אותו טעם לואי מריר-עדין).

לרכישה: אבקת עלי סטביה -אורגניים, הכנה מסורתית. (כשר, בשגחת ה KSA)

• מוצרי מיצוי טהור של סטביה

הביקוש עבור ממתיק טבעי ללא  טעם לוואי מריר הוביל ליצירת תמצית סטיביה, שהיא בעיקר מיצוי של ה-rebaudioside –המיוצרת מהחלק הפחות מריר של העלה. מיצוי זה הוא היחידי המוכר כממתיק על פי ה FDA בארה"ב.
יתרונות? מתוק יותר מעלים/אבקה, ללא טעם לואי מריר.
חסרונות? כל היתרונות הבריאותיים של stevioside –אינם.
הממתיק הזה מתוק הרבה יותר מסוכר רגיל והוא מגיע גם כאבקה וגם כנוזל. אם אתם קונים את הגרסה הנוזלית ודאו שהיא אכן טבעית ולא מכילה תוספים לא רצויים כמו גליצרין.

לרכישה: אבקת סטיביה של SweetLeaf – המותג המועדף עלי בגלל שילוב של תמצית סטביה אורגנית עם סיבי אינולין מסיסים. אם אתם זוכרים לשילוב הזה השפעה מצויינת על פרופיל הכולסטרול והשומנים בדם. המוצר כשר בהשגחה.

היתרון העצום שיש למותג הזה הוא אופן הפקת הממתיק מהעלים: מים ומים בלבד. בלי חומרים אחרים, חימום או הליכים אחרים הפוגעים באיכות הממתיק.

מוצרי סטביה מעובדת ומשולבת (כמו Truvia)

מדובר בסטיביה מעובדת עם תוספים או "חומרי טעם טבעיים".
המותג Truvia, למשל, מעביר את חומר הגלם ארבעים ושתיים (42) תהליכי עיבוד כדי להפיק את המוצר שלהם. בתהליך ההפקה מחלצים את ה rebaudioside ומוסיפים לו חומרים כימיים כמו אצטוניטריל  (חומר רעיל לכבד ומסרטן) ו אריתריטול (ממתיק המופק מתירס מהונדס גנטית).
כן, המוצר אות והם מכנים "סטביה טהור" לא באמת טהור. אדרבה, הוא מיוצר בסין ומכיל מלטודקסטרין (עמילן תירס). בקיצור, הממתיק הזה טבעי כמו צמחיה מלאכותית.
גם במותגים אחרים אפשר למצוא סוכרים שמקורם בתירס מהונדס גנטית -בדקו את רשימת המרכיבים.

האם סטביה מזיק? אם לא תמנעו מהמותגים הנ"ל -כנראה שכן. השארו בצד הבטוח והשתמשו רק במוצרי סטיביה אורגניים נקיים מחומרים מזיקים.

עכשיו כשאתם כבר יודעים הכל על סטיביה, יתרונות ותופעות לואי (וגם מה לקנות…) זה הזמן לעבור ל…

סטביה -דברים שיורמים יודעים

ד"ר ברטוני היה מחלוצי המחקר של הצמח הנפלא הזה וכתב כי על פי הניסיון הרב שלו והמחקרים של ד"ר רבאודי, סטיביה לא רק נקי מרעלים אלא גם בריא מאוד וניתן להשתמש בו בצורתו הטבעית .
כמו כן הוא זול יותר מסכרין. הוא התייחס לסטביה בתור "הממתיק הטוב ביותר במחלקת המתוקים".

ליי ברודהרסט, Ph.D -יועצת תזונה וכימאית, קבעה כי סטיביה נותן לך את כל היתרונות של סכרין בלי אף אחד מהחסרונות שלו. היא גם קבעה כי הסטביה מתוק הרבה יותר מאספרטיים.

ג'וליאן וויטקר, MD העורך של העלון של ד"ר ג'וליאן וויטקר ' אמר כי "סטביה לא רק לא נקי מרעלים ובטוח לשימוש, הוא גם צמח מרפא המשמש ברפואה מסורתית. בני השבטים האינדיאניים של דרום אמריקה השתמשו בו לסיוע בעיכול, ואף כחומר מסייע לריפוי פצעים. מחקרים קליניים שנעשו לאחרונה הראו כי הוא יכול להגדיל סבילות לגלוקוז ולהפחית את רמות הסוכר בדם. מבין שני הממתיקים (אספרטיים וסטביה), סטיביה הוא הזוכה הגדול. "

"העושר הגדול ביותר הוא בריאות. "- וירגיל.

אם יש לכם קצת ניסיון אישי עם סטיביה, שתפו אות ואיתנו בתיבת התגובות, פה למטה.
באיזה מותג סטיביה אתם משתמשים? מדוע? כמה זמן אתם משתמשים בו ולאיזה יתרונות או חסרונות ציפיתם?

המטרה שלי היא ליצור פה דיון עשיר של מידע וחוויה אישית עבור מבולבלות ומבולבלים שרוצים אבל לא בטוחים.

סקירה מקיפה זו התפרסמה במקור כמדריך קצר באמזון (אנגלית), החלטתי לפרסם את זה כאן בחינם עבור מי שלא יכול להרשות לעצמו את זה. אם אתם מוצאים את המידע רב ערך ורוצים להביע את הערכתכם, שחררו כמה דולרים כדי לתמוך בעבודה הקשה קנו אותו דרך אמזון או פשוט קנו את הספר שלי. אקסטרה אהבה וקרמה טובה אם תשאירו ביקורת חיובית.

-רגב אליה-

***

 

סיכום:
סטביה הוא אחלה ממתיק. הוא טבעי, זול, לא פוגע בגוף שלנו כמו סוכר (למעשה לא מעורר כל תגובה גליקמית), מגביר רגישות לאינסולין ומעכב התפתחות תנגודת לאינסולין.

יש לו יכולות שיקומיות לא רעות בכל הקשור לחמצון תאים במוח, שימור זכרון ויכולות קוגנטיביות.

צריכה שלו בתוספת סיבי אינולין מסיסיים מעלה את רמת הכולסטרול HDL ("הטוב") ומשפרת באופן כללי את פרופיל השומנים בדם.

ההשפעה שלו על לחץ הדם חיובית ובאופן כללי לתרכובות השונות בו יכולת פעולה אנטי דלקתית טבעית.

תופעות הלואי לשימוש בו אינן חריגות או מסוכנות ומי ששימוש בו גורם לו להרגיש רע צריך פשוט להמנע ממנו.

רוצים לקנות? לרכישה חכמה ומשתלמת הקליקו כאן.