מי שקרא את פוסט התזונה יודע שלפני שנתיים התחלתי לעשות בעצמי ניסויים של תזונה ובריאות. הצד המשותף לכל הדרכים הוא החשיבות שכל אחת מהדרכים מייחסת לתרגול פיזי. הליכה, ריצה, משקולות, קרוספיט, יוגה ואחרים.
בשנה שעברה התודעתי לפארקור וריצה חופשית. מעבר לעובדה שזה נראה טוב אהבתי את הקלילות החופש והאתגר הלא פשוט הזה. חיפשתי חומר אינטרנטי אבל רובו באנגלית ובצרפתית. לא התעצלתי, קראתי והחכמתי (ותודה למילון המקוון "מורפיקס") ולאט לאט נחשף בפני עולם מופלא. לא רק תרגילים מסובכים אלא גם דרך שלמה ותפיסת חיים.
אז מה זה פארקור?
ספורט אקסטרים שפותח על ידי שני אנשים: סבסטיאן פוקן* ודוד בל** בשנות התשעים של המאה הקודמת. הספורט הזה התבסס על תרגילי מעבר מכשולים של הקומנדו הצרפתי ("בוחן מסלול" בצבאית מדוברת) ולקח את התנועה והדרך משדה הקרב לחיים. המילה Parcours בצרפתית פירושה "דרך" והרעיון העומד מאחוריה הוא מציאת הדרך המהירה והיעילה ביותר כדי להגיע מנקודה אחת לשניה. הספורט דורש סיבולת שריר, קואורדינציה, גמישות וכושר אלתור.
מה ההבדל בין פארקור לריצה חופשית?
כמו ההבדל בין משאוושה למסבחה. מחייכים? מצויין. זו הייתה המטרה. על ההבדלים בינהם אעמוד במאמרים הבאים.
הדף הזה, על נספחיו יהפוך עם הזמן למקור המידע הטוב ביותר על פארקור -בעברית.
אני כרגע במגעים מול כמה מאמנים מחו"ל מתוך מטרה לתרגם את החומר הלימודי ולהשתמש בסרטונים שלהם כה שהלימוד לא יהיה רק קריאתי אלא גם חוויתי.
מוכנים? מתחילים.
* Sébastien Foucan
* David Belle