על: נולדנו לרוץ, ריצה יחפה וסנדלי XeroShoes ׁ(הוראצ'ס)

עדכון: מחיר המשלוח ירד וכך גם מחיר ההזמנה. הפוסט עודכן.

נולדנו לרוץ? כנראה שכן.

לא מזמן קניתי סנדלים מהדור החדש: סנדלים מינימליות של חברת xeroshoes.
סוג זה של סנדלים הפך להיות פופולרי בעקבות הספר "נולדנו לרוץ" של כריסטופר מקדוגל המציין את "הריצה היחפה" כעקרון מנחה לחיים.

מקדוגל מספר שיש לו אוסף גדול של "פציעות ריצה" (כל מה שקשור לכפות הרגליים, הקרסול, גידי הרגל כולל "אכילס") ושהוראת הרופאים הייתה ברורה: "הפסק לרוץ!". משהו לא הסתדר לו עם התפיסה הזו ואחרי צפיה ומחקר שערך על בני שבט הטראהומרה שוכני אזור "קניון הנחושת" במקסיקו הבין "איפה טעינו". הוא גילה כי על אף בחירתם ללכת ולרוץ כשלרגלם סנדלי רצועות פשוטות עם סוליות עור דקות לא סבלו בני השבט מאותן "פציעות ריצה" מהן סבל. אחרי מחקר מקיף ובחינות רבות הגיעה לשתי מסקנות מרעישות:

1. נעלי ריצה לא טובות לרגלים שלנו. הן לא באמת מספקות תמיכה לרגל ולקרסול. בנוסף לכך נראה כי ככל שמחיר הנעליים גבוה יותר חומרת הפציעות עולה.
2. עדיף לרוץ יחפים. בצורה הזו, בולמי הזעזועים הטבעיים שיש ברגל נכנסים לפעולה, משקל הגוף מתפזר בצורה אופטימלית על כף הרגל והסיכון לפציעות ופגיעות יורד.

אם זה כל כך "נכון" ו"טבעי" למה אנחנו לא רצים יחפים?

לכולנו יש אינסטינקט קדמוני של פחד -הפחד להפצע. פגיעה אחת בכף הרגל: קוץ, זכוכית או מסמר חלוד (שבא בדרך כלל עם חיסון אנטי-טטנוס) וכל רצון לשינוי נבלם. גם מכה קטנה או אבן שנכנסה לסנדל מרתיעים. כף הרגל היא מקום רגיש עם המון קצוות עצבים. כל מכה, פציעה או שפשוף מורגשים, ההחלמה איטית יחסית לשאר הגוף ושלילת חופש התנועה (שנע בין חוסר נוחות למוגבלות מלאה) מרתיע.
בנוסף לכך, הרץ והרגלים צריכים להתרגל לריצה אחרת: הברכיים עולות גבוה, הנחיתה היא על הכריות הקדמיות ורק אחר כך על העקב. לוקח זמן להתרגל לתנועה החדשה וזה בא עם כאבי מאמץ של אכילס והתאומים.

אז מה עושים?

אפשר לרוץ באולם ספורט נטול קוצים.
אפשר לרוץ יחף ולקוות לטוב
אפשר לרוץ ולהסתכל בכל צעד וצעד. זה יותר הליכה מהירה מריצה אבל…
ואפשר לנעול נעלים מינימליות.

רגע, זה קשור לפליאו?

אפשר לומר שכן. בפליאו אנחנו מחקים את סגנון החיים של האדם הקדמון בכמה רבדים והנעליים האלה בהחלט מתאימות לרובד התנועתי. מדובר בנעליים או סנדלים עם הרבה מקום לאצבעות הרגל (פריסה טבעית ולא מוגבלת) הסוליה גמישה מאוד, דקה מאוד (4-6 מ"מ), עם הגבהת עקב מועטה עד אפסית ומשקל נמוך מאוד. התחושה זהה להליכה ברגליים חשופות. מצד אחד כל ענף, אבן או קמט בקרקע מורגשים. מצד שני הרגל מוגנת מקוצים, זכוכיות ושאר מכאיבים פוטנציאלים. בנוסף לכך הסוליה מתקפלת בצורה מושלמת סביב לאלמנטים בשטח מה שנותן יציבות שאי אפשר להשיג בנעל ספורט או סנדל רגילים.

אז מה קונים?
שוק הנעליים המינמליות מוצף. דבר אחד אפשר לציין לזכות חברות המותגים: הם לא נחים לרגע. ברגע שקלטו שיש ביקוש לנעלים מינמליות החלו להוציא את הגרסה שלהם: נייקי-פרי, ויבראם-פייב-פינגרס ואחרים. המחיר -בהתאם. אי אפשר לקנות מותג בלי תכנון הוצאות ארוך טווח (ואין לי שום בעיה עם מי שמוציא את כספו על ביגוד או ציוד איכותיים).
מאחר ואני חדש בעסק לא יכולתי להמנע מסקר שוק ואחרי שדילגתי על מוצרי המותגים לקחתי המלצה של רגב אליה וקניתי סנדלי Xero Shoes Tarahumara Huaraches (אני פשוט קורא להם זירו-שוז xeroshoes). ההשראה לסנדלים באה מהנעליים המסורתיות של אותו שבט טראהומרה מהספר של מקדוגל . מיצר אותם בחור בשם סטיבן סאשן וחוץ משיער ארוך וחיוך כובש הוא גם שמח לעזור לכל מי שמתקשה בכוונון או לבישה. הוא מיצר לא פחות מארבע סוגים המיועדים לשימוש מידי והוא מוכר גם ערכות "עשה זאת בעצמך" למעוניינים.

כמה זה עולה לנו?

בניגוד לעולם הפרסום אני הולך לתת לכם את המחירים + משלוח לארץ בהמרה לשקלים (נכון לאוגוסט 2016):

Amuri Venture עולים $39.99 + משלוח רגיל לארץ $12.43 כלומר $52.42. בשקלים זה יוצא משהו כמו 200 ש"ח, סנדלי שורש קלאסיות, (אפילו פחות).
Amuri Cloud– עולים $49.99 + משלוח $12.43 = $62.42. בשקלים: 236 ש"ח.
Amuri Z-Trek– עולים $59.99  + משלוח $12.43 = $72.42. בשקלים: 273 ש"ח.
Umara Z-Trail– עולים 79.99$ + משלוח $12.43 = $92.42. בשקלים: 349 ש"ח.

אפשר לחסוך את עלות המשלוח אם יש לכם מישהי או מישהו שחוזרים מארה"ב, פשוט ציינו את הכתובת שלהם למשלוח וסטיבן ישלח להם.

אפשרות נוספת היא הזמנה קבוצתית. כשקונים בקבוצה מחיר המשלוח מתחלק על יותר אנשים והמחיר לקניה+משלוח -יורד. אני עוד מברר פרטים, כרגע נראה שהכי משתלם לקנות חמישה פריטים (וזה לא משנה אם זה מאותו הסוג או סוגים שונים) בכל מקרה, נראה שהנושא של קניה קבוצתית ראוי לפוסט משלו.

במאמר מוסגר אציין כי חוקי המיסים בישראל מאפשרים יבוא אישי פטור מכל מס יבוא אם מחיר המוצר נמוך מ$75.

מה ההבדל ביניהם?

סטיבן מ xeroshoes אומר שהוא אף פעם לא מוצא זמן לנוח והוא ממשיך לעשות ניסויים בחומרים שונים ושיטות קשירה במטרה לפתח את סנדלים ולהגיע לשלמות. בסוגים הראשונים הקשירה מבוססת שרוכים. בשניים האחרונים את השרוכים מחליפות רצועות רחבות ומשקלם נמוך יותר.

מה אתה קנית?

מאחר וכל הנושא של ריצה יחפה ונעלים מינמליות חדש לי ולא היה לי מושג אם זה מתאים לי הלכתי על בטוח וקניתי את הגרסה הפשוטה ביותר "Amuri Venture". בנתיים אני מרוצה מהם מאוד ומאמין שבעתיד אקנה גם מהסוגים האחרים.

ו…

האמת? מוזר. אני מרגיש כל אבן ובכל זאת זה לא לא-נוח. בגלל סוג הסוליה, כשהדרך משתנה הרגל עוטפת אותה באהבה וזה לא משנה אם אני רץ בשדות העמק, מטייל בנחל, עולה במעלה הר או סתם הולך עם הילדים למסיבת פורים. "ריצה יחפה" מחייבת שימוש שונה ברגלים ובימים הראשונים שרירי התאומים שלי מחו בכאב כשהחלפתי את נעלי הריצה בסנדלים הכאבים פחתו.

האם הם נוחות?

הנעליים שקניתי מגיעות עם מערכת כוונון עדין המבוססת על שרוכים ואבזמים. לוקח קצת זמן למצוא את מתיחה המדויקת אבל ברגע שהסנדלים מותאמים ומתאומים הם נוחים מאוד.

איך מתאימים אותם?

ככה:

לא, המידות המופיעות באתר הן אמריקאיות, איך אני יודע מה מתאים לי?

שתי מילים: "מחשבוני המרה". המידה שלי היא 42, במידה אמריקאית זה משהו כמו 8.5. חוץ מזה באתר חברת xeroshoes, כל עמוד הזמנה של הסנדלים יש הוראות מדויקות לבירור המידה המתאימה באמצעות מדידה של כף הרגל (זו גם אחלה הפעלה לילדים אחר הצהרים). ככל שהמדידה תהיה מדוייקת יותר התאמת הסנדל תהיה טובה יותר.

איך הגיבה הסביבה?

התגובה הזהה בכל מקום שהגעתי אליו הייתה "מה זה?" מצד אחד זה נראה כמו כפכפים מצד שני אני רץ עם זה כמו משוגע. אחרי שצלחתי את הבדיחות הקבועות (עדיף שתלך יחף, יש כזה גם לבנים?) התחילה התלהבות. שאלות של "מאיפה?", "זה נוח?" ו"כמה?" עלו יותר מפעם אחת אז במקום לענות -כתבתי פוסט.

בשורה התחתונה: ממליץ?

מאוד.