זכרון הילדות הראשון שלי הוא פיצה. דודה שלי הייתה מכינה אותן עם בצק עבה, רוטב של עגבניות ובצל וגבינה צהובה פשוטה.

אחר כך הייתה הפיצה של אמא: מאפה עשיר עם גבינה איכותית ורוטב בטעם של געגועים. ערב שבועות היה מאבק עצום ביני ובין הרצון לטעום מהפיצה לפני כולם.

אני זוכר שבגיל שש הלכנו אמא אני ואחי הבכור למסעדה בשם "פיצה פלרמו" בסוף המדרחוב של צפת. הוא הזמין פיצה זיתים עם מיץ ענבים ואני פיצה פטריות עם ספרינג אננס. געגועים.

(עוד זכרון שיש לי הוא פרסומת לאותה פיצריה עם טבח המכין את הפיצה לצלילי וואייז' וואייז'. אני לא זוכר אם זו הייתה פרסומת בערוץ 2 הנסיוני או בכבלים הפיראטיים).

כשעברתי לתזונה קדמונית נפרדתי מהרבה מאכלים מבוססי דגנים כמו פסטה וטוסטים וגם פיצה. וזה לא שאין חשק לפיצה. יש לי. כל הזמן. אולי בגלל שאני מאמין שאנחנו לא באמת אוכלים מזון אלא את החוויה שהוא נותן לנו.

אחרי כמה פעמים בהם שתיתי סודה בשעה שהילדים שלי אוכלים פיצה איכותית החלטתי לחפש תחליף "כשר פליאו" ומצאתי!

הכירו את "מעבר לפליאו" בלוג בנושא תזונה קדמונית בענף הקטוגני (תזונה דלת-פחמימות. מאוד) של אביב מייזלין. בבלוג הוא משתף את מה שעובר עליו כולל התייחסות מדעית והכל בשפה פשוטה ואווירה נעימה.

פיצה פליאו הוא אחד המתכונים שחיפשתי, ניסיתי ואהבתי. אני מביא את המתכון ככתבו וכלשונו, כולל תמונות מהאתר של אביב.

פיצה – מתכון דל פחמימות

מצרכים:

כרובית מגורדת
גבינה איכותית לבחירתכם (צ'דר grass fed במקרה שלי)
חמאה
בצל (לא חובה)
עגבניות
שום
אורגנו מיובש
בזילקום טרי
ביצה
מלח איכותי

רוטב לפיצה:

אני מכין עם הרוטב תחילה, בכדי להוסיפו ישר על הבסיס כאשר הוא מוכן. הרוטב יכול להשאר בצד בזמן הכנת ה"בצק" לפיצה בחלק השני.

המסת חמאה בכמות הרצויה (כשתי כפיות בדוגמה שלי), והשחמת הבצל הקצוץ. אפשר גם להשתמש בשמן זית איכותי (אני מעדיף חמאה כי היא ממקור החי).

עם השחמתו, אני מוסיף את העגבניות, חתוכות לקוביות (6 עגבניות שרי קטנות חתוכות לרבעים בדוגמה שלי).
אני אז מוסיף אורגנו ומלח לטעם. נותן לעגבניות להתרכך ומוסיף את השום הכתוש לקראת הסוף.
אני מפריד את הרוטב לקערה קטנה, ואז עובר לצעד השני.

הכנת הבסיס, או ה"בצק":

אני מתחיל בגירוד התפרחת של הכרובית לקערת חרס (בדוגמה שלי, כ 100 גרם כרובית, או, 5 גרם פחמימות)…
* אין מה לדאוג, לא מרגישים את הכרובית כלל במוצר הסופי, היא רק מוסיפה נפח 🙂

אני אז מעביר את הכרובית לפחות מדקה במיקרוגל. אצלי, 45 שניות הספיקו. יש לזכור שהכרובית ממשיכה להתבשל בהמשך ההכנה.

* אגב, בשלב זה, כבר הכנתם "אורז", כבסיס לרוטב והבשר האהובים עליכם. כן, ככה קל!

אני מוסיף לכרובית המגורדת ביצה אחת, אורגנו, מעט גבינה מגורדת (עושה הבדל ענק לבסיס – מוסיף קראנצ'יות ומאחד את ה"בצק" יחד בהמשך) .
בשלב זה אפשרי להוסיף גם כף או שתיים של קמח שקדים. זה יעזור להפוך את הבסיס לפריך יותר ומרקם אמיתי יותר של בצק פיצה (אני נמנע מאגוזים).

אני מערבב הכל יחד, וככה פשוט, העיסה לבסיס מוכנה.

אני מוסיף חמאה למחבת (נקייה/חדשה) ושופך את העיסה בצורה אחידה למחבת.
מטגן על אש נמוכה למספר דקות.
עם הבישול, הנוזלים מתחילים לצאת, והגבינה יוצרת את ה"קראסט" בצדדים.
כשאני רואה שהעיסה מתקשה ומשחימה בצדדים, אני מעביר אותה לתחתית התנור.

לאחר מספר דקות בתחתית התנור, הצד השני מושחם גם הוא.
אצלי התנור מופעל על גז, ואם אני שם את המחבת למטה, האש מעל עוזרת להשחים את הצד העליון.

אם זה לא קיים אצלכם, אז אולי תצטרכו להפוך את הבצק בעדינות, או אולי להמשיך לבשלו בתוך התנור.

עכשיו כאשר ה"בצק" מוכן, אני מוסיף את הרוטב שהכנו לפני, ומגרד גבינה מעל (לפי הטעם).

אני מכניס את הפיצה לתנור, ממש קרוב לאש למספר דקות נוספות, עד שהגבינה נמסה ומתחילה להשחים מעל.

כאשר הפיצה מוכנה חמה מהתנור, אני מוסיף כמה עלים חתוכים של בזילקום טרי מעל (חובה!), ואז מגרד עוד קצת מהגבינה מעל.
חותך לארבעה רבעים קטנים, ונהנה מכל רגע…

הריח שמילא את ביתי היה מדהים.
השום מהרוטב, עם הגבינה הנמסה, האורגנו והחמאה יחד עם הבזילקום… פשוט חלום…
כבר זמן רב לא נהנתי מפיצה כל כך טובה!
טעימה יותר מהרבה "פיצריות" שאני מכיר.

כמות פחמימות: בערך 12 עד 15 גרם סך הכל, כולל סיבים.

כמות חלבונים (ביצה + גבינה): בערך 20 – 25 גרם.

כמות שומנים: תלוי בכמות החמאה והגבינה שאתם תשתמשו (אישי). בדוגמה מעל, אני חישבתי כ-30 עד 40 גרם שומנים.
אבל כמו שאתם יודעים, כמות שומנים לא בראש מעייני בדיוק.

תוסיפו את העובדה שאני מנשנש על הרבה חמאה וגבינה בזמן ההכנה (חחח), אני ממש לא סופר שומנים…

בתאבון!