מוזיקה: "חלון" של אביתר בנאי בעיבוד חדש

אביתר בנאי: פגישה ראשונה

ראשית כיתה י"ב, אני בן שבע-עשרה

גדליה מליק, חבר שלמדתי איתו מכיתה ח' ועזב אותנו ב-י' כדי לעשות בגרות אקסטרנית חזר. לא אלינו, לחספין.

הדירה של ההורים שלו (שלא הייתה גדולה מהדירות בה שיכנו את חניכי הפנימיה) הפכה להיות כמעט שלו. הוא דאג לרהט אותה לפי ראות עיניו מה שאמר שהיה שם מחשב עוצמתי עם חיבור כמעט תמידי לאינטרנט (עם מודם במהירות של לא פחות מ-28800 סיביות-לשניה) , מערכת הגברה עוצמתית וכמות עצומה של מוזיקה מכל הסוגים והצבעים. לא רק המיינסטרים של גלגל"צ (שלא קלטנו בחספין).

הוא שמח לארח בתנאי אחד: "אל תברחו אלי, הבית שלי לא יהיה עיר מקלט". הוא לא היה. יותר בית הגות, מוזיקה, ספריה וחדר אוכל ניסויי -ניסינו שם הרבה מתכונים חדשים.

ביום הראשון שבאתי לבקר, המערכת ניגנה תקליטור אחד עם רצועת פתיחה אינסטרומנטלית של כלי מיתר.

"מה זה?"

"אביתר בנאי, נו, עוד אחד ממשפחת בנאי" הופיע בטשטוש לא ברור על העטיפה החיצונית ועוד פעם בתמונה בגודל בול בזו הפנימית. לקח לי זמן להבין שמדובר בקסם. התאהבתי.

כמה חודשים אחר כך באחת מבימות יום העצמאות ראיתי אותו על הבמה צנוע או מנותק. שר כמה שירים, העלה מישהי מהקהל לדואט "שמתי לי פודרה" (בלי ה "טי-טי-טייי טי-טי-טיי טי-טי-טיייייי), סגר את ההופעות ופתח את הבוקר.

קצת אחרי, עוד לא בן עשרים

שיחת טלפון בין ארוחת צהרים לתפילת מנחה:

"נתי? מדברת א"ש מגלי-צה"ל. רציתי להודיע לך שזכית ברדיוטייפ-דיסק וארבעה דיסקים"

"מה? אני? על מי את עובדת? טוב היה נחמד להתראות"

"אני רצינית, בחרת שירים למצעד השבועי, השם שלך עלה בהגרלה וזכית! לאן לשלוח את המתנה?"

"טוב ברכה, יאללה, חפשי לך מישהו אחר להסתלבט עליו"

"אני רצינית, זכית".

אחרי כמה ימים קיבלתי בדואר את המתנה עם שני דיסקים עבריים ועוד שניים לבחירה ב"טאוור-רקורדס". אחד מהם היה האלבום השני של אביתר בנאי "שיר טיול".

הוא כתב אותו כששב מהודו ועדיין לא החליט לאיזה קאסטה הוא שייך: התיירים, הרוחניים או הקרחניסטים.

שוב עטיפה מטושטשת (עם תמונות של הראי"ה קוק וא"ד גורדון) שוב בלי יותר מידי התייחסות עצמית. אביתר בנאי. הכנסתי את התקליטור לנגן והפעלתי.

פיצוץ!

מה זה הדבר הזה?
שונה מהאלבום הראשון, המוזיקה, המילים, מה זה עושה לי?

ניגנתי אותו בלופ. השירים התערבבו לי עם התפילות ומחזור השינה, זו לא המוזיקה האלקטרונית כמו הטקסטים ששברו ובנו אותי מחדש. קסם.

והכי אהבתי את "חלון". כדי להרגיש את הפריטה של ועל הנשמה שלי הייתי צריך רק לקרוא את המילים:

חלון

חלון נפתח לבד
האוויר נושם במקומי
את אוהבת אותי ממש
ממש כמו שאני אותך

כל הכמעט נגמר
כל מה ששלי איתי
יש שריטות על העדשה
פצעים מהשנה האחרונה

הנה אני שם
מרחק של נס מכאן
הנה אני שם
מרחק של נס מכאן

אני זוכר שבכיתי כל הלילה
על הברכים שלי
שנשארתי לישון בחדר שלך
כשגליה נכנסה להריון

כל בוקר

חלון נפתח לבד
האוויר נושם במקומי
את אוהבת אותי ממש
ממש כמו שאני אותך

הנה אני שם
מרחק של נס מכאן

2017: אביתר בנאי חוזר להודו

הבוקר קיבלתי את הקישור הזה בפייסבוק. אביתר בנאי מבצע את השיר מחדש, מנקודת מבט אחרת:

וזה מקסים באמת מקסים. ואם עדיין לא הבהרתי: אביתר בנאי הוא סוג של קוסם.
השיר הזה לוקח אותי רחוק רחוק לגיל 19 עם חלומות גדולים ומצבי רוח משתנים.
השיר הזה מזכיר לי את תקופת התהפוכות: בוקר אחד עם רצון לכבוש את העולם ובוקר אחר שבא לי רק להתכווץ ולהעלם.
השיר הזה נגע בנקודות הנפש העדינות ביותר, ברגעי האנטימיות שלי עם אלוהים.
השיר הזה זרק אותי באויר, גבוה גבוה, והנחית אותי על הקרקע בעדינות, כמו עלה.
השיר הזה, פעל עלי יותר מכל מאיץ חלקיקים פיזי או נפשי.
השיר הזה הוציא אותי לאור.
תודה.

---

את "שיר טיול" (ואלבומים נוספים) אפשר לרכוש באתר של NMC.