לפעמים אני מפליג על כנפי הדמיון לראיון שעורך איתי כתב טלויזיה בו הוא שואל אותי את מי הייתי רוצה לפגוש לפני שהכל נגמר. מרינה אברמוביץ' תפתח את הרשימה ומעט אחריה קובי אור (הרשימה לא נגמרת איתו).
במושג קובי אור נתקלתי לראשונה כששמעתי קלטת שנחשבה למחתרתית בפנימיה בה למדתי בכיתה ז'. כשאלתי את גיל איך קוראים להרכב הזה הוא ענה "נושאי המגבעת". בכיתה ז' אתה לא מתעמק יותר מידי ורק אחרי כמה שנים (ותקליטור לא מחתרתי בעליל) הבנתי שבהתחלה הם נקראו "נושאי המגבעת של קובי אור".
קובי אור? מי זה קובי אור?
לקח לי עוד כמה שנים ומקומות כדי לשמוע רצועה אחת מ"טרקיסטים" בשביל לתת לי טעם של עוד. גוגל, כתבות במשורה ואתר "פוך" של מוצקי שהרבני (שכמו נפתח בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת ומאז לא התקדם מילימטר) נתנו לי עוד מושג.
ואז יצא "צודק כמו גשם", פרויקט משותף של קובי אור יוסי בבליקי ובעז כהן. הורדתי אותו ברכישת אמון מאתר המחסן (לא זמין תקופת מה) והכנסתי אותו לפלייליסט בטלפון הנייד. לילה אחד כשנסעתי בטרמפים מצפת לטבריה (גרנו שם תקופה) אוזניות הכפתור שלי היו חדשות ונתתי לאלבום להיספג בעור התוף שלי.
אגרוף בפרצוף. מיליון מחשבות, שתי מליון שאלות והרגשה מטורפת של חומר טוב. עד שהגעתי הביתה הספקתי לשמוע פעמיים את "שום" והתחלתי להתכתב עם קובי בדמיון. שואל שאלות, מנסה להבין מה קורה שם. כשהגעתי הביתה רעייתי כבר ישנה, ישבתי בסלון שהואר בנורת להט אחת וכתבתי שלושה עמודי פוליו. בבוקר, בדרך לעבודה עברתי עליהם. וואו, זה מה שאלבום קצר אחד עושה לי?
גוגל נוסף הוביל ל"קרמטוריום" הבלוג בעל השם הפרובוקטיבי נתן לי קצת יותר מושג לגבי היוצר ויצירתו. מצאתי השראה.
בקרוב, אעלה לבלוג קטעי יומן קצרים שכתבתי בעקבות "צודק כמו גשם". בנתיים, מי שיכול להשיג (עד שבבליקי יעדכן את המחסן המתחדש) שישיג, ופשוט יתן לזה להתמוסס אל התודעה.
Leave a Reply